כאבים בקשת כף הרגל

כף הרגל האנושית היא פלא הנדסי וביומכני, המורכבת ממערכת מסועפת של עצמות, רצועות ושרירים, אשר פועלים בסנכרון מושלם כדי ליצור מבנה קשתי תלת-ממדי. קשתות כף הרגל מספקות פלטפורמה גמישה לנשיאת משקל הגוף, משמשות כבולמי זעזועים מתוחכמים, וברגע האמת - הופכות למנוף קשיח המספק את כוח הדחיפה הנדרש להליכה, ריצה וקפיצה. עם זאת, עומסים ביומכניים חריגים, שינויים מבניים, תהליכים ניווניים או מחלות סיסטמיות עלולים להוביל להתפתחות כאבים בקשת כף הרגל. מאמר זה מספק סקירה אקדמית ומעמיקה אודות האנטומיה, הפיזיולוגיה והביומכניקה של קשתות כף הרגל, תוך ניתוח מנגנוני הכאב העצביים והפיזיקליים בכל אחת מהקשתות (המדיאלית, הלטראלית והרוחבית), ומיועד הן לאנשי מקצוע והן לקהל הרחב המחפש הבנה מעמיקה של מקור הכאב.

מילון מונחים

להלן הגדרות למונחי יסוד רפואיים וביומכניים שיופיעו לאורך המאמר, במטרה להקל על הבנת התהליכים הפיזיולוגיים המורכבים המתרחשים בכף הרגל.

תחל (Origin)

נקודת החיבור הקרובה (פרוקסימלית) או המקובעת של שריר אל העצם, אשר לרוב אינה זזה בעת כיווץ השריר.

אחז (Insertion)

נקודת החיבור הרחוקה (דיסטלית) או הניידת של שריר אל העצם. בעת כיווץ השריר, האחז נמשך לכיוון התחל.

קינמטיקה (Kinematics)

ענף בביומכניקה העוסק בתיאור תנועת גופים במרחב (כגון זוויות המפרקים במהלך מחזור ההליכה) ללא התייחסות לכוחות הגורמים לתנועה זו.

מנגנון הכננת (Windlass Mechanism)

מנגנון ביומכני שבו מתיחה מעלה של הבוהן הגדולה (כפיפה גבית / Dorsiflexion) גורמת למתיחת הרצועה החיתולית הכפית סביב ראשי עצמות המסרק, תהליך שמקרב את עצם העקב לאצבעות, מגביה את קשת כף הרגל, והופך אותה למבנה קשיח.

פציה פלנטרית / הרצועה החיתולית הכפית (Plantar Fascia)

רקמת חיבור סיבית, עבה ואלסטית העוברת לאורך קרקעית כף הרגל, מחברת את עצם העקב לאצבעות ומשמשת כמיתר תמיכה מרכזי לקשת האורכית.

עצמות שורש הרגל (Tarsal Bones)

קבוצת העצמות המרכיבות את חלקה האחורי והאמצעי של כף הרגל, הכוללת שבע עצמות: עצם העקב, עצם הערקוב, עצם הסירה, העצם הקובייתית ושלוש עצמות הטריז.

עצמות המסרק (Metatarsal Bones)

חמש העצמות הארוכות הממוקמות בחלקה הקדמי של כף הרגל, המקשרות בין עצמות שורש הרגל למפרקי האצבעות.

נוציספציה (Nociception)

התהליך העצבי הפיזיולוגי של קליטת גירויים מכניים, כימיים או תרמיים העלולים לגרום נזק לרקמות, והעברתם דרך מסלולים עצביים למערכת העצבים המרכזית, שם הם מפורשים כתחושת כאב.

פס פלנוס (Pes Planus)

מצב אנטומי המוכר כ"רגל שטוחה" או פלטפוס, בו ישנה קריסה מלאה או חלקית של הקשת האורכית המדיאלית בעת נשיאת משקל.

פס קאבוס (Pes Cavus)

מצב אנטומי של קשת אורכית גבוהה במיוחד, המוביל לנוקשות של כף הרגל, פגיעה ביכולת ספיגת הזעזועים וריכוז לחצים חריג בעקב ובכריות כף הרגל.

נוירופתיה היקפית (Peripheral Neuropathy)

פגיעה במערכת העצבים ההיקפית, השכיחה בעיקר בחולי סוכרת, המובילה לאובדן תחושת הגנה, כאבים נוירופתיים, ועיוותים מבניים בכף הרגל.

אנטומיה, פיזיולוגיה וביומכניקה כללית של כף הרגל

כף הרגל בנויה בצורה מופתית מ-26 עצמות, 33 מפרקים, ולמעלה מ-100 שרירים, גידים ורצועות המשתפים פעולה באופן מורכב. נהוג לחלק את כף הרגל לשלושה אזורים אנטומיים ותפקודיים:

  1. החלק האחורי (Hindfoot): כולל את עצם הערקוב (Talus) ועצם העקב (Calcaneus). מפרק הקרסול מאפשר את התנועה במישור החיצי (כפיפה כפית וגבית), בעוד המפרק הסוב-טלרי (Subtalar joint) מאפשר את תנועות האינוורסיה והאוורסיה (Inversion and Eversion), שהן קריטיות להתאמת כף הרגל למשטחים משתנים.
  2. החלק האמצעי (Midfoot): כולל את עצם הסירה (Navicular), העצם הקובייתית (Cuboid) ושלוש עצמות הטריז (Cuneiforms). אזור זה מהווה את מוקד הקשתות ומספק את הגמישות והבלימה במערכת. מפרקי שופארט (Chopart) מפרידים בין החלק האחורי לאמצעי.
  3. החלק הקדמי (Forefoot): מורכב מחמש עצמות המסרק (Metatarsals) ו-14 גלילי האצבעות (Phalanges). אזור זה אחראי על פיזור המשקל הסופי וניתוק כף הרגל מהקרקע. מפרקי ליספרנק (Lisfranc) מחברים בין החלק האמצעי לקדמי.
חלוקת כף הרגל לשלושת האזורים האנטומיים: חלק אחורי, חלק אמצעי וחלק קדמי

פיזיולוגיה של רקמות השריר והעצב בכף הרגל

הפיזיולוגיה של כף הרגל נשענת על פעילות שרירית מתמדת וויסות עצבי עדין. כפי שמתואר בספרות הפיזיולוגית, התכווצות השרירים התומכים בקשתות מבוססת על מנגנון החלקת הסיבים (Sliding Filament Mechanism), בו חלבוני האקטין והמיוזין מושכים זה את זה בתגובה לשחרור יוני סידן ולנוכחות מולקולות ATP. רוב האנרגיה הנדרשת לשרירי כף הרגל לשם תחזוקת יציבה ממושכת מגיעה ממטבוליזם חמצוני המנצל שומנים ופחמימות, המאפשר לשרירים אלו (המורכבים בעיקר מסיבי שריר איטיים - Type I) לפעול שעות ארוכות ללא עייפות משמעותית.

מסלולי הכאב בכף הרגל תלויים במערכת הנוציספטיבית. גירויים של נזק לרקמות (כגון מתיחת יתר של הרצועה החיתולית, או הצטברות חומצת חלב עקב איסכמיה) נקלטים על ידי קצות עצבים חופשיים (Free nerve endings). כאב חד ומהיר עובר דרך סיבי A-delta בעלי מיאלין במהירות של 6-30 מטר לשנייה, בעוד כאב כרוני, עמום ופועם (אופייני לתהליכים דלקתיים או ניווניים בקשת כף הרגל) עובר דרך סיבי C חסרי מיאלין. האותות מועברים לקרן האחורית של חוט השדרה וממשיכים למוח בעיקר דרך המסילה הספינו-תלמית (Spinothalamic tract), שם הם מפורשים ככאב הדורש התייחסות.

כמה קשתות יש בכף הרגל?

מבחינה אנטומית קלאסית, כף הרגל אינה שטוחה אלא בנויה ככיפה תלת-ממדית. מבנה זה נתמך על ידי שלוש קשתות מרכזיות המשתלבות זו בזו ומאפשרות את חלוקת העומס על גבי הקרקע דרך "נקודות משען" עיקריות. שלוש הקשתות הן: הקשת האורכית המדיאלית (הפנימית), הקשת האורכית הלטראלית (החיצונית), והקשת הרוחבית (הנחלקת לחלק קדמי ואחורי).

תרשים המציג את שלוש הקשתות של כף הרגל: הקשת האורכית המדיאלית, הקשת האורכית הלטראלית והקשת הרוחבית

1. הקשת האורכית המדיאלית (Medial Longitudinal Arch)

זוהי הקשת הגבוהה, הארוכה והבולטת ביותר בכף הרגל. היא משמשת כבולם הזעזועים העיקרי של הגוף ונושאת ברוב הנטל הביומכני בעת נשיאת משקל. תפקודה התקין של קשת זו חיוני לדינמיקה של הגפה התחתונה כולה במהלך מחזור ההליכה.

מבנה גרמי (עצמות): הקשת מורכבת מצידה המדיאלי (הפנימי) של עצם העקב (קלקנאוס), עצם הערקוב (טלוס), עצם הסירה (נביקולר), שלוש עצמות הטריז (הקוניפורם המדיאלי, האמצעי והלטראלי), ועצמות המסרק הראשונה, השנייה והשלישית. אבן הראשה (Keystone) של קשת זו – הנקודה הגבוהה והמרכזית המייצבת אותה ומעבירה את הלחצים האנכיים – היא החיבור המפרקי שבין ראש עצם הערקוב לעצם הסירה (Talonavicular joint).

מייצבים סטטיים (רצועות): כדי למנוע את קריסת העצמות תחת משקל הגוף, פועלות מספר רצועות קריטיות:

  • רצועת הקפיץ (Spring Ligament / Plantar Calcaneonavicular Ligament): אחת הרצועות החשובות ביותר בגוף, המחברת בין עצם העקב לעצם הסירה ותומכת ישירות בראש עצם הערקוב מלמטה, ובכך מונעת את קריסתו המדיאלית והתחתונה.
  • הרצועה החיתולית הכפית (Plantar Fascia / Plantar Aponeurosis): רקמה עבה הנמתחת מגבשושית העקב ועד לבסיסי אצבעות הרגליים. החלק המדיאלי שלה פועל כמו מיתר (Tie-beam) המחבר את שני קצות הקשת ומונע את השתטחותה תחת עומס באמצעות אפקט מתיחה.
  • רצועות נוספות: רצועת הדלתואיד בקרסול (החלק הטיביו-נביקולרי), והרצועות הטלו-קלקנאליות המדיאליות והבין-גרמיות המספקות יציבות פנימית נוספת.

מייצבים פעילים (שרירים): התמיכה הפעילה מתבצעת על ידי מערך שרירים ענף המשמש כמתלים (Slings) או כמיתרים מותחים. התלות בתמיכה שרירית הופכת את הקשת לרגישה במיוחד לעייפות שרירית או ניוון גידי. להלן פירוט השרירים העיקריים התומכים בקשת המדיאלית:

שם השריר תחל (Origin) אחז (Insertion) פעולה ותרומה לקשת
השריר השוקתי הקדמי (Tibialis Anterior) הקונדיל הלטראלי של הטיביה (שוקה), החצי העליון של הטיביה הלטראלית והממברנה הבין-גרמית. החלק המדיאלי של עצם הטריז (Cuneiform) המדיאלית ובסיס עצם המסרק הראשונה. מבצע כפיפה גבית ואינוורסיה. פועל כמתלה קדמי המרים את הקשת ומונע את קריסתה מטה בעת מגע העקב בקרקע.
השריר השוקתי האחורי (Tibialis Posterior) החלק האחורי הפרוקסימלי של הטיביה, הממברנה הבין-גרמית והחלק הפרוקסימלי של הפיבולה (שוקית). הגבשושית של עצם הסירה (Navicular), עצמות הטריז, הקוביה, ובסיסי עצמות המסרק 2-4. המייצב הדינמי החשוב ביותר. מושך את עצמות שורש הרגל מעלה ומחזיק את הקשת הרחק מהקרקע במהלך השלב בעמידה.
השריר כופף האצבעות הארוך החלק האחורי של הטיביה מתחת לקו הסולאוס (Soleal line). בסיסי הגלילים המרוחקים (Distal phalanges) של ארבע האצבעות הקטנות (2-5). מכופף את האצבעות ופועל כמיתר בסיס (Tie-beam) דינמי המחזק את תחתית הקשת האורכית.
השריר כופף הבוהן הארוך (Flexor Hallucis Longus) שני השלישים התחתונים של פני השטח האחוריים של עצם השוקית (פיבולה). בסיס הגליל המרוחק של הבוהן הגדולה. הגיד העבה חולף תחת תומך הערקוב (Sustentaculum tali) כמו גלגלת, מונע את צניחתו ותומך בכוח הדחיפה של הבוהן.
שרירי כף הרגל הפנימיים (Intrinsic Muscles) בעיקר עצם העקב וגידים עמוקים. גלילי האצבעות או גידים מתחת לקרקעית הרגל. תמיכה מבנית מקומית קרובה לעצמות, היוצרת מעטפת כיווץ מיקרוסקופית השומרת על הקשת מפני קריסה.

2. הקשת האורכית הלטראלית (Lateral Longitudinal Arch)

הקשת החיצונית נועדה לאפשר יציבות מבנית. היא נמוכה משמעותית וקשיחה יותר מהקשת המדיאלית, ולכן בעלת תנועתיות מופחתת. היא נושאת תפקיד קריטי בהעברת משקל בעמידה וביצירת בסיס דחיפה חזק במהלך ההליכה. בעוד שהקשת המדיאלית מורמת מהקרקע, הקשת הלטראלית באה לעיתים קרובות במגע חלקי עם הרצפה, מה שמקל על העברת הכוחות האנכיים לאדמה.

מבנה גרמי (עצמות): הקשת מורכבת מצידה הלטראלי של עצם העקב (קלקנאוס), העצם הקובייתית (Cuboid - המשמשת כאבן הראשה של קשת זו), ועצמות המסרק הרביעית והחמישית. היא בנויה משני עמודים: עמוד קדמי ארוך (עצם הקוביה והמסרקים 4-5) ועמוד אחורי קצר וחזק (החצי הלטראלי של הקלקנאוס).

מייצבים סטטיים (רצועות): כדי לשמור על זווית העצמות המדויקת, רצועות חזקות ביותר פועלות באזור זה:

  • רצועת הכף הארוכה (Long Plantar Ligament): רצועה מאסיבית המחברת את החלק התחתון של עצם העקב לעצם הקובייתית, ומשם ממשיכה לבסיסי עצמות המסרק.
  • רצועת הכף הקצרה (Short Plantar Ligament / Plantar Calcaneocuboid Ligament): רצועה עמוקה יותר המייצבת ישירות את המפרק הקלקנאו-קובואידלי הקריטי.
  • הרצועה החיתולית הכפית הלטראלית (Plantar Fascia): מהדק את קצות הקשת הלטראלית ומונע התארכות של המבנה תחת משקל.

מייצבים פעילים (שרירים): השרירים התומכים בקשת הלטראלית מגיעים בעיקר ממדור השוק הלטראלי ומטרתם להרים את מרכז הקשת ולתפקד כמיתרי מתיחה.

שם השריר תחל (Origin) אחז (Insertion) פעולה ותרומה לקשת
השריר השוקיתי הארוך (Fibularis Longus) הראש והשני-שלישים העליונים של המשטח הלטראלי של הפיבולה. הגיד עובר מתחת לעצם הקוביה וחוצה את קרקעית כף הרגל עד לעצם הטריז המדיאלית ובסיס מסרק 1. פועל כמתלה (Sling) שמרים את הקשת הלטראלית בעוצמה תוך כדי הליכה, ותומך בו זמנית גם בקשת הרוחבית.
השריר השוקיתי הקצר (Fibularis Brevis) שני השלישים התחתונים של המשטח הלטראלי של הפיבולה. גבשושית בסיס עצם המסרק החמישית (5th Metatarsal tuberosity). שומר על הקשת על ידי משיכה מעלה של צידה הלטראלי (פעולת מתלה) ומבצע אוורסיה (הפניה החוצה) של כף הרגל.
השריר מרחיק הזרת (Abductor Digiti Minimi) הגבשושית המדיאלית והלטראלית של עצם העקב (קלקנאוס). הצד הלטראלי של בסיס הגליל המקורב (Proximal phalanx) של הזרת. פועל כמיתר בסיס (Tie-beam) הנמתח לכל אורך הקשת הלטראלית ומונע את השתטחותה.

3. הקשת הרוחבית (Transverse Arch)

בניגוד לקשתות האורכיות המשתרעות מקדימה לאחור, הקשת הרוחבית חוצה את כף הרגל מצד לצד (במישור הקורונלי) ומתפקדת כקפיץ קשיח האוגר אנרגיה ומאפשר התאמה למשטחים תוך יצירת מנוף יציב.

מבנה גרמי (עצמות): הקשת הרוחבית אינה אחידה לכל אורכה ומחולקת לשני מקטעים פונקציונליים:

  • הקשת הרוחבית הקדמית (Anterior Transverse Arch): מורכבת מראשי חמש עצמות המסרק (Metatarsal heads). בניגוד למה שחשבו בעבר, מחקרים ופדוברוגרפיה (מיפוי לחצים) עדכניים מראים כי קשת זו מתנהגת לעיתים קרובות כמו סירת טרימרן (Trimaran boat). במהלך שלב הניתוק (Push-off), ראשי המסרקים הראשון והחמישי משמשים כמייצבים הקיצוניים, בעוד שהעומס המקסימלי מרוכז לעיתים קרובות בראש המסרק השלישי, המהווה את השדרית המרכזית הנושאת בעומס המעבר.
  • הקשת הרוחבית האחורית (Posterior Transverse Arch): מורכבת מבסיסי עצמות המסרק, העצם הקובייתית, ושלוש עצמות הטריז (Cuneiforms). צורת הטריז (Wedge shape) הייחודית של עצמות אלו – בהן החלק הגבי רחב יותר מהחלק הכפי – יוצרת מבנה של חצי כיפה, ההופך לקשת אדריכלית שלמה רק כאשר הרגליים מוצמדות זו לזו.

מייצבים סטטיים (רצועות):

  • רצועת המסרק הרוחבית העמוקה (Deep Transverse Metatarsal Ligament - DTML): מערכת ענפה של ארבע רצועות קצרות המחברות בחוזקה את ראשי עצמות המסרק. רצועות אלו מייצבות את המבנה הרוחבי מפני קריסה ופיזור לצדדים. שינוי בקשיחות הרצועה הזו משפיע משמעותית על חלוקת הלחצים בכף הרגל.

מייצבים פעילים (שרירים): התמיכה הדינמית בקשת הרוחבית מסופקת על ידי מספר שרירים פנימיים וחיצוניים הפועלים בחלקה התחתון של כף הרגל:

שם השריר תחל (Origin) אחז (Insertion) פעולה ותרומה לקשת
השריר מקרב הבוהן (Adductor Hallucis - הראש הרוחבי) הרצועות של מפרקי המסרק-גליל (MTP joints) של האצבעות 3-5. הצד הלטראלי של בסיס הגליל המקורב של הבוהן הגדולה. כאשר השריר מתכווץ, הוא מקרב את ראשי המסרקים זה לזה, פועל כמיתר רוחבי המונע את קריסת הקשת הקדמית.
השרירים הבין-גרמיים הגביים (Dorsal Interossei) פני השטח המנוגדים של כל עצמות המסרק הסמוכות זו לזו. בסיסי הגלילים המקורבים של אצבעות 2-4. פועלים כחיבורים בין-מקטעיים (Intersegmental ties) השומרים על המבנה המלוכד של עצמות המסרק.
מנגנון הערסל (Sling Mechanism) גיד הטיביאליס האחורי מן הצד המדיאלי, וגיד הפיבולאריס הארוך מן הצד הלטראלי. שני הגידים חוצים את כף הרגל מלמטה ומתחברים לעצמות. גידים אלו יוצרים יחד מבנה דמוי ערסל תומך המחזיק אקטיבית הן את העקמומיות של הקשת הרוחבית והן את הקשתות האורכיות במקביל.