המחלה עלולה להופיע בכל הגילאים, אך היא שכיחה יותר אצל נשים בגיל העמידה ואצל גברים שעוסקים בריצה.
כל מה שאתם צריכים לדעת על דורבן בעקב
שמות נפוצים:
√ מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS)
√ עקב אצן (JOGGER’S HEEL)
√ עקב טניס (TENNIS HEEL)
√ עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL)
√ עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL)
√ כאבים לאחר מנוחה (post static pain - post static dyskinesia)
√ דורבן העקב (heel spurs)
הכינוי למחלה בלשון העממית הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילום הרנטגן של כף הרגל. במקרים רבים ישנה הבנה לקויה לגבי שורש המחלה וסיבת הכאב. סיבת הכאב בעקב היא לרוב ניוון (Degeneration) של קולאגן באזור התחל (origen) של רצועת הפלנטר פאסיה עם עצם העקב (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית").
בצילום ניתן לראות המשכיות הקולגן, עם עלייה בכמות הרקמה החיבורית והואסקולריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים (Fibroblast - תאים ספוגי עצם) ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים ומקרוסקופיים חוזרים ונשנים של הסיבים ברצועת הפלנטר פאסיה, בגלל שאזור זה הוא אזור הדריכה ונושא את העומס הראשוני של משקל הגוף בזמן ההליכה, לכן הקרעים יהיו בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף.
תפקיד הרופא המטפל או טכנאי האורטופדיה הוא אבחון נכון של הבעיה ובחירת טיפול מתאים. אמנם פלנטאר פאסיטיס היא הסיבה הנפוצה לכאבים באזור התחתון של העקב, בטיפול שמתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת הסימפטומים על הטכנאי לשלול בעיות אחרות שעלולות לגרום לכאבים דומים כגון:
הגורמים הנפוצים ביותר ל-Plantar Fasciitis
לרצועת הפלנטר פאסיה תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (בחלק הפלנטרי). קרע ספונטני או מכוון (בהתערבות כירורגית) של הסיבים ברצועת הפלנטר פאסיה יצרו צניחה של הקשת האורכית המדיאלית ולהשטחת כף הרגל ולפעמים גם לכאבים בקשת האורכית הלטרלית של כף הרגל.
המבנה האנטומי של רצועת הפלנטר פאסיה מתחיל מחלק התחתון של עצם העקב, ממשיך ומתפשט כמניפה לכיוון הבהונות ומתחבר דרך מספר "זרועות" במספר אינסרציות (אחיזות), בכיוון הפלנטרי של המפרקים בין ראשי עצמות המטטרסל (המסרק) לבסיסי הפלנג (הגלילים) הפרוקסימליים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים הפלקסורים. במהלך תנועת ההליכה, בכל צעד מלא בשלב הדריכה (STANCE) נוצרת מתיחה של רצועת הפלנטר פאסיה. מתיחה זו של הרצועה חשובה, מפני שהרצועה מחשבת את העומסים והמשקלים הנוצרים בזמן הדריכה, והיא יודעת גם מתי להפסיק את המתיחה ולהתחיל את הכיווץ של רצועת הפלנטר פאסיה.
ישנם מצבים בהם מתיחות חוזרות ונישנות עלולות לגרום לקרעים זעירים ברצועה ולתופעת הניוון שהוזכר קודם. דגימת רקמות (ביופסיה) שנלקחה מאזור זה נראה כי ישנה צמיחה של תאים פיברובלסטים (תאים ספוגי עצם) ומסה של רקמה דלקתית (granulomatous) כרונית, עקב כך ניתן להבחין בהבדלים בעובי הרצועה.
רצועה בריאה היא בעובי של כ-3 מ"מ, כאשר רצועה מעובה במקרה של פלנטר פאסיטיס במצב קשה היא בעובי של 15 מ"מ. מצבים אלו גורמים להגבלה בכיפוף גבי (דורסיפלקשן - DORSIFLEXION) של כף הרגל (בדיוק כמו במצב של קיצור בגיד האכילס) ולמתח יתר על רצועת הפלנטר פאסיה. במקרים בהם קיים פלנטר פאסיטיס תהייה לכף הרגל נטייה בכיפוף פלנטרי בזמן מנוחה, הכיפוף מקל על המתח ברצועה ועל הכאב.
בזמן המנוחה הרצועה רפויה ומתכווצת יחסית, ומתחיל תהליך של משיכת נוזלים לתוך שקית הבורסה של רצועת הפלנטר פאסיה ובכך נוצר עוד עיבוי חוץ מעיבוי הגיד עצמו. בקימה מהמנוחה / מהשינה נוצרת הפעלת מתח על הרצועה המכווצת והכאבים מוחמרים. בין העור לעצם העקב כלואות בועות שומן (fat pad) תת עוריות קטנות. מבנה זה משמש כבלימת זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע ובזמן תנועת ההליכה (HEEL STRIKE).
העובי של השכבה השומנית התת עורית בגוף נסוג בגיל העמידה, ולכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40-50 ושכיחות הכאב באזור עולה עם הזקנה. לעיתים ניתן להבחין בצילום רנטגן לעקב של אנשים שסובלים מבעיית פלנטר פאסיטיס זיז גרמי שנראה כקוץ קטן ובמנח מאוזן, וזהו גבשוש / זיז גרמי שהוא בעצם הארכה של הגבשושית הפלנטרית של עצם העקב.
זיז שכזה ניתן לראות גם אצל אנשים בריאים שלא סובלים מ-PLANTAR FASCIITIS. הגבשושית / הזיז הגרמי ו/או ה"דורבן" אינם קשורים כלל לרצועת הפלנטר פאסיה, אלא לגיד המכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS). קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות ברוב ממטופלי פלנטר פאסיטיס כי קיים זיז גרמי בחלק התחתון של עצם העקב בצילום הרנטגן.
ייתכן מצב של PLANTAR FASCIITIS קשה עם התעבות משמעותית של רצועת הפלנטר פאסיה, אם כך נוכחותו של אותו זיז גרמי "דורבן" תחמיר את הפלנטר פאסיטיס עקב חיכוך מקומי של הרצועה עם אותו זיז גרמי.
