שימוש במדרסים למניעת פציעות ספורט

מדרסים אורטופדיים ופציעות ספורט

פציעות כף רגל וקרסול נחשבות לפציעות הספורט הנפוצות ביותר, וזאת משום שכף הרגל מכילה 26 עצמות בתוספת רשת סבוכה של רצועות, מפרקים, גידים ושרירים שעלולים להיפגע. עקב כך, פציעת ספורט שגרתית כמו נקע עלולה לגרום להופעת בעיות ביומכניות רציניות יותר לאורך כל השרשרת הקינמטית של הרגל. מדרסים אורטופדיים לפי מידת גבס יכולים לסייע לספורטאים באופן דרמטי במניעת פציעות או בהפחתת העומס בזמן ההחלמה. כמו כן, לנעליים יש תפקיד מרכזי בשיקום ובתמיכה.

התאמה ובנייה של מדרסים אורטופדיים לצד התאמה של נעלי ספורט - תהליך שמתבצע במקצועיות במכון "עקב אכילס" - מסייעות באופן משמעותי לתהליך השיקום של אתלטים. ספורטאים רבים חושפים את הרגליים לעומסים קיצוניים ולמשקל יתר. לדוגמה, במהלך ריצה שגרתית של 10 קילומטרים, כף הרגל פוגעת בקרקע כ-15,000 פעמים, עם כוח השווה פי שלושה או ארבעה ממשקל הגוף של הרץ (לשם השוואה, במהלך הליכה רגילה העומס הוא פי 2 ממשקל הגוף).

מהירות הריצה קובעת את העוצמה שבה כף הרגל פוגעת בקרקע; ככל שדרגת המהירות גבוהה יותר, כך נוצרים עומסים ולחצים גדולים יותר על הגפיים התחתונות. כאשר פעילויות ספורטיביות דורשות זינוק, עצירות פתאומיות או שינויים חדים בכיוון התנועה, נוצרים עומסי גזירה קשים על כף הרגל והנעל, דבר אשר מגביר משמעותית את הסיכון לפציעה בכף הרגל, בקרסול ובברך.

אילו סוגים של פציעות ספורט קיימים?

ברפואת הספורט נהוג לחלק את הפציעות ל-3 סוגים עיקריים: פציעה אקוטית, פציעה כרונית ופציעה סאב-אקוטית.

פציעות אקוטיות (חריפות - Acute Injury)

פציעות אקוטיות הן פציעות "טריות" שהתרחשו באופן פתאומי, עם סיבה ממוקדת ותוצאה ברורה (כמו נקע בקרסול או קריעת שריר). פציעות אלו גורמות לכאב עז ומיידי, המלווה לרוב בנפיחות, אדמומיות, חום מקומי, הגבלה חדה בטווח התנועה ורגישות גבוהה למגע.

פציעות כרוניות (Chronic Injury)

פציעות כרוניות נובעות בדרך כלל משחיקה, עומס יתר (Overuse), תנועה רפטטיבית או לחץ חוזר המובילים לנזק הדרגתי לרקמה, לכאבים עמומים ולדלקות כרוניות (כמו דלקת בגיד אכילס או דורבן). פציעה כרונית עלולה להיות גם פציעה אקוטית שלא טופלה כראוי, לא החלימה לחלוטין לאחר מספר חודשים, או הוזנחה.

פציעות סאב-אקוטיות (תת-חריפות - Sub-Acute Injury)

זהו שלב הביניים של ההחלמה. תסמיני פציעות סאב-אקוטיות אינם חריפים או עוצמתיים כמו ביום הפציעה, אך הם עדיין מורגשים ומעיקים. לרוב מדובר בשלב המתרחש מספר ימים לאחר הטראומה, בו מרגישים ירידה הדרגתית בכאב, בנפיחות וברגישות באזור הפציעה, יחד עם שיפור מורגש בטווח התנועה.

איך למנוע פציעות ספורט?

לספורטאים רבים ישנה נטייה לעסוק בספורט "למרות הכאב" (No Pain, No Gain) ולהתעלם מנורות האזהרה של הגוף. התעלמות כזו גורמת לספורטאי לשנות את דפוס ההליכה או הריצה שלו כדי להעביר את העומסים לאזורים "בריאים" אחרים בכף הרגל, בקרסול או בברך - ובכך נוצר נזק משני חמור ללא הבנה של שורש הבעיה.

עבור ספורטאים חובבנים ומקצוענים כאחד, שימוש במדרסים רפואיים הוא לרוב הפתרון הביומכני היחיד שיכול לאזן את השלד, לפתור את הבעיה מהיסוד ולמנוע פציעות נוספות. עם זאת, חשוב להבין: לא כל מדרס מתאים לספורט. בעוד שסריקות דיגיטליות ממוחשבות משמשות לרוב כגימיק שיווקי ואינן לוכדות את המנח התלת-ממדי האמיתי של הרגל בזמן פציעה, הסטנדרט המקצועי הגבוה ביותר הוא התאמת מדרסים לפי מידות גבס. שיטה זו מאפשרת לתקן את מנח כף הרגל במדויק. מכיוון שרוב סוגי הספורט דורשים תנועות חדות קדימה ואחורה, זינוקים ועצירות מצד לצד, מומלץ תמיד לעבור אבחון מקצועי לכף הרגל, ולהצטייד במדרסי גבס המותאמים אישית ובנעליים ייעודיות לסוג הספורט הספציפי בו עוסק המתאמן.