יבלת על מפרק הבוהן - Corn

מה היא יבלת הקורן (Corn)?

יבלת הקורן (Corn) מזכירה מאוד את יבלת הקאלוס (Callus), אך היא שונה ממנה בצורתה, במבנה שלה ובמיקומה. השם "קורן" בא מהמילה האנגלית לתירס, מכיוון שצורת היבלת העגולה מזכירה גרגר תירס. היבלת נוצרת באזורים שבהם יש חיכוך ולחץ נקודתי מהנעל, בעיקר על החלק הגבי העליון של הבהונות או במרווחים שבין הבהונות. עקב חיכוך חוזר ונשנה, האזור המגורה מפתח שכבת עור קשה, מעובה וכואבת כהגנה.

הקורן היא יבלת קטנה וממוקדת, לעומת יבלת הקאלוס שהיא יבלת גדולה, רחבה ושטוחה יותר.

נשים סובלות מיבלת ה-Corn הרבה יותר מאשר גברים. הסיבה לכך היא לרוב שימוש בהנעלה לא מתאימה: נשים נוטות לנעול נעליים צרות יותר בקדמת הרגל ועקבים גבוהים, אשר דוחסים את האצבעות יחד ומגבירים את החיכוך על כריות כף הרגל והבהונות.

ישנם מספר סוגי יבלות Corn. אחת הנפוצות והכואבות שבהן היא יבלת הגדלה בצורת פירמידה הפוכה כלפי פנים העור. ליבלת זו יש "ליבה" (שורש) קשה המורכבת מתאי קרטין צפופים. בכל דריכה או מגע של הנעל, הליבה נלחצת אל תוך העור ויוצרת כאב חד, ממש כמו קוץ עבה או אבן קטנה התקועים בכף הרגל.

סוגי יבלות קורן

ישנם שלושה סוגים עיקריים של יבלות קורן קליניות:

• יבלת קשה (Hard Corns): המונח הרפואי הוא "הלומה דורה" (Heloma Durum). זוהי היבלת הנפוצה ביותר. היא מתפתחת בעיקר עקב נעילת נעליים צרות ונוקשות שגורמות לחיכוך, וממוקמת לרוב בצד הגבי (העליון) של מפרקי בהונות הרגליים, או בצד החיצוני של הזרת (האצבע החמישית).
• יבלת רכה (Soft Corns): המונח הרפואי הוא "הלומה מולה" (Heloma Molle). היא נוצרת בדרך כלל מדפורמציה של מבנה מפרקי העצמות. יבלות אלו מתפתחות בעיקר במרווחים שבין האצבעות (לרוב בין האצבע הרביעית לחמישית), היכן שיש חום ולחות. הלחות גורמת ליבלת להיות רכה, לבנבנה ומודלקת.
• יבלת זרע (Seed Corns): יבלת מהסוג הפחות שכיח. היא מופיעה בדרך כלל כקבצים קטנים על העקב או על כרית כף הרגל, ואינה קשורה בהכרח ללחץ הנעל. היא בנויה ממעגל קטן של עור נוקשה, ולעיתים נובעת מעור יבש במיוחד.

סיבות וסימפטומים של יבלת Corn

יבלות נוצרות למעשה עקב תגובה בריאה של מערכת ההגנה של הגוף. מטרתן היא למנוע פגיעה וקריעה של העור באזורים שעוברים "התעללות" ביומכנית עקב חיכוך ולחץ חוזרים. השפשוף גורם לעור לייצר שכבות הגנה קרטיניות (עור קשה) בקצב מוגבר.

הגורמים הנפוצים ביותר להתפתחות יבלת קורן:

• נעליים הדוקות מדי שמייצרות לחץ, או רפויות מדי המאפשרות לרגל להחליק ולהשתפשף.
• נעילת עקבים גבוהים מאוד הדוחסים את כל משקל הגוף לתוך קדמת הנעל, מגבירים את החיכוך ומזרזים הופעת יבלות קורן וקאלוסים.
• גרביים לוחצים שאינם במידה הנכונה, או שימוש בגרביים עם תפר בולט ונוקשה באזור האצבעות.
• עיוותים אנטומיים באצבעות, כגון הלוקס ולגוס או אצבע פטיש (Hammertoes), אשר גורמים למפרקי האצבעות לבלוט כלפי מעלה ולהשתפשף בנעל.
• עמידה ממושכת או הליכה על משטחים קשים במשך זמן רב, ללא הנעלה בולמת זעזועים.

התסמינים העיקריים כוללים גידולים קשים וממוקדים בעור. יבלות אלו נוטות להיות כואבות מאוד בעת מגע ישיר או בנעילת נעליים סגורות, ולעיתים הן מוקפות בטבעת עור מודלק ונפוח עקב הגירוי.

אבחון קליני של יבלת הקורן

רופא מומחה או פודיאטור יכול לאבחן בקלות יבלת קורן באמצעות הסתכלות. לעיתים הרופא יקלף או יגרד בעדינות את השכבה העליונה של האזור (בפעולה הנקראת פרינג - Paring). המטרה היא להבדיל בין הבעיות השונות: אם לאחר הגירוד היבלת חושפת מראה של ליבה קשה ושקופה במרכזה, מדובר ביבלת קורן. אם מתגלה שטח רחב של עור קשה נטול ליבה, מדובר בקאלוס. לעומת זאת, אם מתגלות נקודות שחורות קטנות או דימום נקודתי של נימים, מדובר ביבלת ויראלית (פפילומה/יבלת צמחית) ולא ביבלת חיכוך.

טיפול והקלה על יבלות Corn

אין להקל ראש ביבלות בכף הרגל, ובעיקר לא כאשר מדובר באנשים הסובלים ממחלת הסוכרת, מנוירופתיה תחושתית או מזרימת דם לקויה. יבלת שאינה מטופלת עלולה להגיע לעובי שיוצר כאב חד בזמן הדריכה. כאב זה גורם לאדם לסגל לעצמו הליכה לקויה ופיצוי ביומכני (כדי להימנע מדריכה על האזור הכואב). עקב כך, נוצרת העברת עומסים מוגברת ומיותרת לכיוון הקרסול, הברכיים והגב התחתון.

מומלץ להתחיל בטיפול באופן מיידי עם הופעת הסימנים הראשונים של עור קשה. בשלבים המוקדמים, ניתן להקל משמעותית על הלחץ על ידי ריפוד סיליקוני מותאם:

• במידה ומדובר ביבלת באזור כריות כף הרגל (מטטרסל), ניתן להשתמש בכרית סיליקון רכה המפזרת את העומס.
• אם מדובר ביבלת קורן קלאסית על מפרקי הבהונות, מומלץ לרפד בטבעת סיליקון לבהונות. הטבעת בנויה כך שהיא מעובה בחלקה העליון ומקיפה את היבלת, וכך מגנה על העור הקשה מפני המשך חיכוך ישיר מול הנעל.

אם הקורן מפריש מוגלה או נוזל צלול, ולמקום יש ריח רע ואדמומיות מתפשטת, מדובר בזיהום ומומלץ לגשת מיד לקבלת טיפול רפואי. במקרה של יבלות חוזרות בכריות כף הרגל או בעקב, מומלץ מאוד להתאים מדרסים אורטופדיים בהתאמה אישית הכוללים מוקדי שחרור לחץ (נקודות "שקועות" במדרס המיועדות במיוחד לאזור היבלת).

מניעת יבלות עתידיות

את יבלות הקורן או הקאלוס ניתן למנוע בקלות יחסית על ידי הימנעות מפעילות הגורמת לחיכוך עודף, ובעיקר על ידי נעילת נעליים מתאימות. יש לשים לב שהגרביים שלכם אינם הדוקים מדי הלוחצים על האצבעות, ולא רפויים מדי שיוצרים קפלים כואבים בתוך הנעל. מומלץ מאוד להשתמש בגרביים ללא תפרים באזור האצבעות.

לאנשים הסובלים מנטייה ליבלות קורן, מומלץ לרכוש נעלי נוחות בעלות תיבת בהונות (Toe Box) גבוהה ורחבה שלא מפעילה לחץ. כמו כן, עדיף למדוד ולקנות נעליים בסוף היום, כאשר הרגליים נוטות להיות מעט נפוחות. יש למדוד את הנעליים בשתי הרגליים תוך כדי עמידה הליכה בחנות, ולבדוק אם הבהונות נוגעות בקצה הקדמי של הנעל. אם כן, יש לבקש נעליים בחצי מידה או במידה יותר גדולה.

במקרים של כף רגל סוכרתית, נוירופתיה או זרימת דם לקויה, חשוב להקפיד שהנעליים יהיו גם בעלות מינימום תפרים פנימיים או ללא תפרים כלל, כדוגמת נעליים מחומרים אלסטיים הנמתחים סביב בליטות העור.