רמות הארגון בגוף האדם

רמת ארגון המבנים ומערכות הגוף:

כדי להבין את המורכבות של גוף האדם, נהוג לחלק את המבנים השונים לדרגות ארגון היררכיות, מהחלקיק הקטן ביותר ועד לגוף השלם. אנלוגיה מצוינת לכך מופיעה בספר האנטומיה הקלאסי של טורטורה (Tortora):

כלומר, בדומה לאופן שבו שפה נבנית מהבסיס - אותיות מצטרפות למילים, מילים למשפטים, ומשפטים לפסקאות - כך גם מאורגן גוף האדם. המבנה האנטומי מתחיל ברכיבים הזעירים ביותר (האטומים והמולקולות), שמתחברים יחד שלב אחר שלב עד ליצירת האורגניזם השלם.

בגוף האדם 6 רמות ארגון:

הרמה הכימית - Chemical level

והיא הבסיס וכוללת בתוכה את האטומים (Atoms), חלקיקים קטנים של חומר המשתתפים בתגובה כימית, ומולקולות, צירוף / חיבור בין שניים או יותר אטומים יוצרים אטום כגון:

• קרבון - Carbon (C) - פחמן
• הידרוגן - Hydrogen (H) - מימן
• אוקסיגן - Oxygen (O) - חמצן
• ניטרוגן - Nitrogen (N) - חנקן
• פספורס - Phosphorus (P) - זרחן
• קלציום - Calcium (Ca) - סידן
• סולפר - Sulfur (S) - גופרית

אטומים אלו חיוניים לשמירת אורח חיים, ישנן שתי מולקולות מוכרות בגוף האדם והן:

• חומצת דיאוקסי-ריבו-נוקלאיק - Deoxyribonucleic acid (DNA) החומר הגנטי המועבר מדור לדור.
• גלוקוז - סוכרים (Glucose).

ברמת התא - Cellular level

מולקולות מתאחדות ליצירת תא, המבנה הבסיסי ויחידת תפקודית של אורגניזם אשר נבנים מכימיקלים. כמו אותיות המרכיבות מילה אבל מילה שיש בה היגיון. תא הוא יחידת החיים הקטנה ביותר בגוף האדם. בין סוגי התאים הרבים בגוף האדם ישנם: תאי שריר, תאי עצב, תאי אפיתל, ותאי עצם.

ברמת הרקמות - Tissue level

רקמות הן קבוצת תאים והחומר הסובב אותם עובדים יחד לביצוע תפקוד פרקטי.

בגוף האדם ישנם 4 סוגי רקמות בסיסיות:

• רקמת אפיתל - Epithelial tissue: מכסה את שטח הגוף, עוטפת איברים חלולים (כמו המעיים) וחללים, ויוצרת בלוטות.
• רקמת חיבור - Connective tissue: מחברת, תומכת ומגנה על איברים בזמן הפצת כלי דם לאיברים אחרים.
• רקמת שריר - Muscular tissue: מתכווצת בכדי לגרום לחלקי הגוף לנוע וליצירת חום.
• רקמת עצב - Nervous tissue: מעבירה מידע מחלק אחד של הגוף לאחר על ידי פולסים חשמליים.

ברמת האיברים - Organ level

ברמת האיברים יש 2 סוגים שונים (או יותר) של רקמות המתמזגים יחד, לרקמות אלו צורות שונות ותפקוד ספציפי. לדוגמה: קיבה, עור, עצם, לב, כבד, ריאות והמוח.

למשל הקיבה: העטיפה החיצונית של הקיבה היא רקמת אפיתל ורקמת חיבור המצמצמת חיכוך עם איברים צמודים אליה בזמן שהקיבה בתנועה. מתחת לשכבה זו ישנן שלוש שכבות של רקמת שריר הנקראים רקמת שרירים חלקים, שתפקידם הוא להתכווץ ולערבב את המזון שבקיבה ואחר כך לדחוף את המזון לאיבר העיכול הבא, למעי הדק. הרקמה הפנימית ביותר (innermost lining) העוטפת את הקיבה מבפנים היא שוב רקמת אפיתל המייצרת נוזל וכימיקלים אשר אחראים על העיכול בקיבה.

ברמה המערכתית - System level

מורכב מאיברים דומים בעלי תפקוד משותף ונקרא גם תפקוד מערכת האיברים, דוגמה לתפקוד של אחת המערכות האלו היא מערכת העיכול, אשר מפרקת וסופגת מזון. האיברים הקשורים לתהליך זה הם: הפה, בלוטות הרוק, הלוע, ושט (בית הבליעה), קיבה, המעי הדק, המעי הגס, כבד, כיס מרה, לבלב.

לפעמים איבר אחד מתפקד יותר מרק מערכת אחת, לדוגמה: הלבלב משמש גם את מערכת העיכול וגם את המערכת ההורמונלית.

ברמת האורגניזם - Organismal level (OR-ga-nizm)

זוכרים את הציטוט מתוך הספר של טורטורה (מלמעלה)? אז בשביל האנלוגיה אורגניזם הוא ספר המורכב מ: אות, מילה, משפט, פסקאות, פרק, כריכה = האדם השלם. כאשר כל החלקים בגוף האדם עובדים יחד ומושפעים אחד מהשני בהרמוניה ומושפעים אחד מהשני גם בדיס-הרמוניה.

שתי דרכים ללמוד את האנטומיה של גוף האדם:

אנטומיה אזורית - Regional anatomy (Topographical anatomy)

מארגן את הגוף לאזורים / חלקים / מקטעים מוגדרים. נתחיל באנטומיה מקרוסקופית (Macroscopic anatomy) או אנטומיה גסה (Gross anatomy). כפי שהשם מרמז מקרו = גדול, ענף זה עוסק במבנים גדולים והנראים בעין בלתי מזוינת. אנטומיה אזורית מתארת היכן נמצא כל מבנה בגוף אנושי (טופוגרפיה) ובדומה לאופן שבו מפה גיאוגרפית מציגה את כל ציוני הדרך שטחים וגבולות באזור היקפי מסוים וגם מתאר כיצד המבנים אלו מחוברים זה לזה, את נקודות ההתחלה והסיום שלהם (אוריג'ן, אינסרשיין, ראש, צוואר וגוף העצם), את שכבותיהם וכן הלאה.

• גפה עליונה - Upper limb.
• גפה תחתונה - Lower limb.
• גב ועמוד שדרה - Trunk and back.
• בית החזה - Thorax.
• בטן ואגן - Abdomen and pelvis.
• ראש וצוואר - Cranium and neck.
• נוירואנטומיה - Neuroanatomy.

כמובן שלכל אזור ישנן מערכות כגון שרירים, עצבים, כלי דם ועוד מערכות שנרחיב עליהן בהמשך. והמערכות הגדולות מתחלקות לתת מחלקות או תת אזורים. עד כאן וכטיפה בים על האנטומיה האזורית.

אנטומיה מערכתית - Systemic anatomy

אנטומיה מערכתית, הענף השני של האנטומיה האנושית, מחלקת את הגוף למערכות איברים נפרדות הפועלות יחד למען מטרה או תפקיד משותף. גוף האדם מורכב גם ממערכות פיזיולוגיות החוצות אזורים מרובים ומורכבים ממבנים אנטומיים רבים. בניגוד לאנטומיה אזורית, הגישה המערכתית מחולקת לתחומים העוסקים בפונקציות ספציפיות ולא במיקומים או בקרבה. גישה זו מכסה את אנטומית גוף האדם מנקודת מבט פיזיולוגית יותר, וחוקרת מבנים המסייעים לתפקוד גוף. לדוגמא, מערכת העצבים מכסה את כל העצבים בגוף, המשתרעים על אזורים שונים מהמוח לגפה התחתונה וכך גם המערכת הווסקולרית.

מערכת העור - Integumentary system (דרמטולוגיה - Dermatology)

מערכת העור מכילה נספחים - שיער, ציפורניים, בלוטות זיעה ובלוטות חלב. תפקוד: משמש כשכבת הגנה למערכות הפנימיות, מסייע לוויסות חום הגוף, מסייע בניטרול פסולת, מסייע בייצור ויטמין D, מערכת סנסורית המזהה מגע, כאב, חום, קור, מסייע באחסון תאי שומן (האוגרים בתוכם אנרגיה) ומשמשת גם כחומר בידוד.

מערכת השלד - Skeletal system (אוסטאולוגיה - Osteology)

מורכב מעצמות ומסחוסים: שהם הבסיס המחזיק את גופנו יציב, כמובן שעצמות לא זזות מעצמן אלא על ידי שרירים וגידים המניעים אותם ורצועות המייצבות אותם. תפקיד נוסף לעצמות והוא הגנה על איברים כגון: הלב, הריאות, המוח, חוט השדרה ועוד.

מערכת המפרקים - Articular system (ארתרולוגיה - Arthrology)

חלק בלתי נפרד ממערכת העצמות, אבל, מפרקים הם מערכת קצת שונה שלא בכל מפרק יש את אותם סוגי סחוסים ולא בכל מפרק יש קפסולה ונוזל סינוביאלי, ואזורים אלו בעצם מאפשרים תנועה או תנועה חלקית.

מערכת השרירים - Muscular system (מיולוגיה - Myology)

מורכב משרירי השלד המתכווצים על מנת ליצור תנועה במפרקים, שמירה והגבלה בתנועה וייצוב המפרקים. ישנם גם שרירים חלקים ואת שרירי הלב המניעים, דוחפים או שולטים בזרימת הנוזלים, לדוגמה: זרימת הדם מהגפה התחתונה בחזרה ללב נעשית ע"י כיווץ השרירים (סחיטת כלי הדם). שריר הסרעפת, שרירי מעיים ועוד, ומה שמניע את השרירים הוא מערכת העצבים.

מערכת העצבים - Nervous system (נוירולוגיה - Neurology)

מורכב ממערכת העצבים המרכזית (מוח וחוט השדרה) וממערכת העצבים ההיקפית - Peripheral nervous system (עצבים וגנגליונים, המוטורי והסנסורי יחד). מערכת העצבים שולטת ומתאמת את תפקוד האיברים ע"י אותות חשמליים, ומאפשרת לגוף להגיב ולפעול בסביבתו, מבפנים ומחוץ לגוף. איברי החישה הכוללים את חוש הריח (Olfactory organ), העיניים / מערכת הראייה (Ophthalmology), שמיעה - חוש השמיעה ושיווי המשקל (Otology), חוש הטעם - Gustatory organ, איברים / חושים אלו מיוחסים כחלק ממערכת העצבים באנטומיה המערכתית.

המערכת ההורמונלית - Endocrine system (אנדוקרינולוגיה - Endocrinology)

הורמון הוא מולקולה אורגנית המובלת ע"י המערכת הסירקולטורית המאפשרת להורמון להגיע לתאים / איברים מרוחקים בגוף האדם. ההורמונים משפיעים על מטבוליזם ועל תהליכים נוספים בגוף, כגון: הווסת, הריון, לידה.

מערכת ההורמונלית מורכבת מבלוטות המפרישות הורמונים, כגון:
בלוטת האצטרובל (Pineal gland), היפותלמוס (Hypothalamus), בלוטת יותרת המוח (Pituitary gland), טימוס (Thymus), בלוטת התריס (Thyroid gland), בלוטת יותרת התריס (Parathyroid glands), בלוטת יותרת הכליה / בלוטת האדרנל (Adrenal glands), לבלב / בלוטת הכרס (Pancreas), שחלות (Ovaries) בנקבות, אשכים (Testes) בזכרים. תפקיד ההורמונים הוא לווסת / להסדיר את פעילות הגוף ע"י שחרור הורמונים שהם שליח כימי המועבר בדם מבלוטת ההורמון או רקמה לאיבר המטרה.

המערכת הסירקולטורית - Circulatory system (אנגיולוגיה - Angiology)

מורכב ממערכת הקארדיו-וסקולרית וממערכת הלימפתית - Lymphatic systems, המתפקדות במקביל להובלת הנוזלים בגוף.

• מערכת כלי הדם - Cardiovascular system (קרדיולוגיה - Cardiology): מורכב מהלב (משאבה) וכלי הדם / צינורות דם (עורקים, ורידים, נימים) המאפשרים לנוזל הדם לנוע לשאר האיברים והמערכות בגוף האדם ונושאים בתוכם חמצן, חומרים מזינים והורמונים לתאים ומפנים את הפסולת מהגוף. מרכיבי הדם עוזרים בהובלת חומרים השומרים על הגוף מפני מחלות, וחומרים המסייעים בתיקון כלי דם שנפגעו.
• מערכת הלימפתית - Lymphatic system: מורכב מנוזל לימפתי, צינורות לימפתיים; טחול, בלוטת הטימוס (המייצרת תאי / נוגדני T), בלוטות לימפה, בלוטות השקדים - Tonsils; תאים הנושאים עליהם תאי חיסון המסייעים בהשמדת חיידקים כגון: תאי B ותאי T ועוד. תפקוד הלימפה הוא להחזיר חלבון (פרוטאין) ונוזל לדם, נושא שומן (ליפידים) ממערכת העיכול לדם.

מערכת הנשימה - Respiratory system (פולמונולוגיה - Pulmonology)

מורכב מדרכי הנשימה, גרון, קנה הנשימה וריאות / סימפונות (Bronchial tubes) המספקות חמצן לדם ונשימה תאית וסילוק פחמן דו חמצני מתוך הריאות. שאיפה ונשיפת האוויר נשלטת ע"י הדיאפרגמה / שריר הסרעפת והגרון (Larynx), פעולה זו גם מייצרת צליל בתוך הגרון ובשלב בו הלשון, שיניים ושפתיים ישתתפו הם יוצרים את הקול, דיבור, שירה וכו'...

מערכת העיכול - Digestive system (גסטרואנטרולוגיה - Gastroenterology)

תהליך עיכול המזון עובר דרך דרכי העיכול המתחיל בפה ומסתיים בפי הטבעת, ומשתתפים בו כל האיברים והבלוטות הפועלים לפירוק המזון כגון: לעיסה, בליעה, עיכול וספיגת המינרלים והויטמינים וכל מה שחיוני לגוף מהמזון וסילוק הפסולת המוצק בצורת צואה (Feces).

מערכת השתן - Urinary system (אורולוגיה - Urology)

מערכת השתן מורכבת מהכליות, השופכנים, שלפוחית השתן, וצינור השתן. תפקיד מערכת השתן הוא לסנן את הדם ואת התוצר החיוני שבו, להוביל, לאחסן, ולהפריש שתן / פסולת נוזלית.

מערכת הרבייה - Reproductive system

לנקבה, גינקולוגיה - Gynecology. לזכר, אנדרולוגיה - Andrology:
מערכת זו שונה בין זכר לנקבה ומורכבת מ:

• נקבה: שחלות, חצוצרות, רחם, נרתיק, בלוטות חלב (Mammary glands).
• זכר: אשכים (יותרת האשך), צינור הזרע (Ductus deferens), שלפוחית הזרע (Seminal vesicles), בלוטת הערמונית (Prostate), והפין.

היסטולוגיה (Histology) ואנטומיה מיקרוסקופית (Microscopic anatomy):

עד כה דנו באנטומיה גסה (Gross anatomy) העוסקת במבנים מקרוסקופיים או גדולים של גוף האדם. אך מה קורה בגוף האדם ברמה המיקרוסקופית, שם מבנים קטנים מכדי לראותם בעין בלתי מזוינת? אנטומיה מיקרוסקופית, הענף השני של האנטומיה האנושית, היא החוקרת את הרקמות והארגון שלהן לאיברים ומערכות איברים. מכיוון שתת-חלוקה זו של האנטומיה עוסקת במבנים שנראים בקושי לעין בלתי מזוינת, כמו עורקים מיקרוסקופיים, ורידים, נימים ועצבים, היא מנצלת את עוצמתו של המיקרוסקופ להגדלה של "הלא נראה".

אנטומיה מיקרוסקופית והיסטולוגיה משמשות זו את זו בחקר גוף האדם, אך הן שונות במקצת אחת מהשנייה. להיסטולוגיה "מגדלת גדולה יותר" ומעמיקה בהרבה, היסטולוגיה עוסקת במבנה וארגון של רקמות בכל הרמות, החל ממרכיבי התאים, לתאים, וכל הדרך לאיברים.

לעומת זאת, לאנטומיה מיקרוסקופית יש היקף צר יותר, העוסק אך ורק ב"מיקרו-מבנים" ובארגון הרקמות לאיברים.

לדוגמה: ניקח יחידה מוטורית של שרירי השלד כדי להכניס אותה להקשר. אנטומיה מיקרוסקופית מתארת את שרירי השלד כמורכבים מפאשיה ורכבות סיבים המסתעפות זו עם זו, ואילו נוירונים המורכבים מאקסונים.

עם זאת, ההיסטולוגיה מסבירה הרבה יותר, כולל המבנה הפנימי של הסיבים, של כל תא שריר, של האקסונים, עד לרמת מבנה הגרעין שלהם, וכן הלאה.

הקשר הקליני: מדוע חשוב להכיר את רמות הארגון באורטופדיה?

כמומחים בהתאמת מדרסים אורטופדיים, ההבנה המעמיקה ברמות הארגון של גוף האדם - במיוחד של מערכת השלד, השרירים והעצבים - היא קריטית עבורנו לאבחון קליני מדויק. כל פתולוגיה או חוסר איזון תנועתי בכפות הרגליים יוצר תגובת שרשרת ביומכנית המשפיעה על הרקמות הרכות, מפרקי הברכיים, האגן ועמוד השדרה. ידע מקיף באנטומיה אזורית ומערכתית מאפשר לנו במכון לייצר ולעצב מדרס המותאם אישית למבנה האנטומי הייחודי של המטופל, לתקן את הציר הקינמטי ולשפר את איכות החיים באופן מובהק.