ההיסטוריה של המדרסים

מי המציא את הנעליים הראשונות?  

נעליים הפכו לנגישות יותר לאוכלוסיה הכללית, ולאורך הזמן הדרישה לנוחות הלכה וגברה. את הנעליים היו מייצרים באופן זהה, לא היה דבר כזה כנעל ימין או נעל שמאל (מושג שלא היה קיים עד לשנת 1800). 

בעל פונדק דרכים שם לב לכך שהלקוחות אשר היו נודדים בדרכים התלוננו על כאבים ותחושות לא נעימות בכפות הרגליים, וכך הקים בעל הפונדק "סטרט-אפ". המדרסים האורטופדיים שמקלים על כאבי רגליים נעשו ע"י בעל פונדק משיערות בעלי חיים אשר נלקחו מהרפת או מהדיר המקומי, והיום אנו קוראים לזה לֶבֶד.

עם הזמן, הסנדלרים (יצרנים-מעצבי נעליים) התחילו לפתח את הנעליים ועשו שינויים במבנה הנעל כדי ליצור התאמה מדויקת יותר לכפות רגליים, וכך נולד התומך לקשת הראשון. תומך לקשת של כף הרגל הראשון נעשה ע"י לימינציה של שכבות עור יחד, היריעות הודבקו אחת על השנייה ולאחר מכן עוצבו ושוייפו למבנה הרגל והנעל. השכלול החדש עזר להגיע לרמה חדשה של נוחות עבור האנשים הנועלים נעליים. הבעיה היחידה הייתה בכך שלעיתים קרובות התמיכה בקשת הייתה מסורבלת, כבדה וקשה, מפני שעור הוא מרכיב בעל צפיפות גבוהה ואינו נדחס בקלות.

קיצור תולדות הנעליים 

לאחר שהומצא החשמל בשנות ה-1900 המוקדמות, וע"י המצאת מכונות ליטוש, החיתוך והליטוש של העור הפכו להיות קלים יותר, מהירים יותר ומדוייקים יותר, ולכן גם נוחים יותר (במונחים של פעם) לאוכלוסיה הכללית. בנוסף, משקלן של הנעליים ירד עקב שימוש בשילוב של חומרים אחרים עם העור בעת הייצור שלהן, וזאת על מנת לגרום להן להיות נוחות יותר.

הצעד המשמעותי הבא היה בערך בשנת 1960 כאשר הוצג דור חדש של חומרים תרמופלסטיים. את החומרים התרמופלסטיים היה ניתן לשנות, לעצב אותם מחדש בעזרת חום ולהתאים אותם למבנה כף הרגל. החומרים התרמופלסתיים היו קלי משקל עם רמת דחיסות שונה מהעור, ובנוסף על כן חומרים אלו היו שומרים על צורתם לאחר קירור.אמנם חומרים תרמופלסטיים כגון פוליפרופילן, הם קלי משקל, אך הם גם חזקים. על כן ניתן לייצר מהם מדרסים דקים ועמידים שיכולים לתמוך ברגליים תוך התאמה לסגנונות של נעליים. 

ההתפתחות של החומרים התרמופלסטיים הובילה בתורה לטכנולוגיות חדשות בבניית מדרסים ותומכים לכפות הרגליים. במקום לבנות אימום לנעל שמותאם לרגל, פשוט בנו אימום (שבלונה) של הרגל. אנשי מקצוע בתחום הרפואה התחילו להשתמש בגבס על מנת ליצור את ההעתקה של כף הרגל ואת האימום שעליו נבנה / יוצר המדרס בהתאמה אישית ע"י חומרים תרמופלסטיים. ההגדרה הרפואית של מדרס הוא סד / אביזר תומך באזור מסויים בגוף. המטרה של בניית המדרסים הייתה (וממשיכה להיות) להחיל את חלל הרגל, לתקן את המבנה של כף הרגל, ולפשר את השליטה בתפקוד של כפות הרגליים, ברכיים וגב. מאז שנת 1960 התפתח תחום המדרסים האורטופדיים בהתאמה אישית ללא הרף.

למה כיום משתמשים במדרסים אורטופדיים?

אפשר להשוות מדרסים למשקפיים - הם משמשים ככלי עזר שמסייע לכם לתפקד ביעילות. ניתן לטעון את אותו הדבר גם על מדרסים בהתאמה אישית. אם אתם זקוקים להם וכף רגליכם סובלת מדיפורמציות כמו פלטפוס או כאבים, הם יכולים לשפר את התפקוד והנוחות הכלליים בכף הרגל ולהקל על תפקודכם היומיומי.