דלקות בשורש כף היד: אנטומיה, סוגי הפתולוגיות וטיפול שמרני ממוקד

מילון מונחים רפואי (Glossary)

רטינקולום (Retinaculum): רצועה רוחבית צפופה וחזקה העוטפת את שורש כף היד כמו "צמיד". תפקידה המכני הוא ליצור מדורים אוסטאופיברוטיים, להחזיק את הגידים קרוב לעצם, ולשמש כגלגלת אנטומית המונעת מהם "לקפוץ" או לסטות ממסלולם (Bowstringing) בעת כיווץ השריר.

טנוסינוביטיס (Tenosynovitis): דלקת במעטפת הסינוביאלית העוטפת את הגיד. מעטפת הגיד בנויה משכבה פיברוטית חיצונית ושכבה סינוביאלית פנימית כפולה המייצרת נוזל סיכה. כאשר היא מודלקת, כמות הנוזל עולה, נוצרת נפיחות והגיד מתחכך בכאב רב בתוך התעלה שלו.

טנדינופתיות (Tendinopathy): מונח גג לבעיות בגיד עצמו, לרוב מתייחס לניוון כרוני (Degeneration) של סיבי הקולגן בגיד עקב עומס יתר מתמשך, וללא נוכחות חזקה של תאים דלקתיים פעילים. זהו מצב הדורש שיקום ביומכני ארוך יותר.

קומפלקס הסחוס המשולש (TFCC): מערכת של רצועות וסחוס בצד האולנרי (צד הזרת) של שורש כף היד, המשמשת כבולם זעזועים מרכזי ומיצב קריטי של המפרק בעת סיבוב האמה.

כדי להבין היכן בדיוק מתפתחות הדלקות, הכנו עבורכם סימולטור אנטומי אינטראקטיבי המציג את אזורי הדלקת הנפוצים במדורי שורש כף היד:

אנטומיה וביומכניקה של שורש כף היד

על פי כתביו הקלאסיים של ד"ר א.א. קפנג'י (I.A. Kapandji) בנושא ביומכניקה של הגפה העליונה, שורש כף היד (The Wrist Joint) אינו מפרק בודד, אלא מערכת מורכבת של מפרקים (הרדיוקרפלי והמידקרפלי) הפועלים בסינרגיה מושלמת לאפשר תנועה בשלושה מישורי חלל, תוך העברת כוחות עצומים מהאצבעות אל עבר האמה והזרוע.

1. עצמות השורש (Carpal Bones): 8 עצמות קטנות המסודרות בשתי שורות (פרוקסימלית ודיסטלית). הן נעות זו על גבי זו בתיאום עדין בעת ביצוע תנועות מורכבות כמו הטלת חץ (Dart Thrower's Motion) – תנועה שחיונית לכל פעילות יומיומית, משתיית כוס מים ועד לשימוש בפטיש.

2. הגידים והמדורים (Tendons and Compartments): בחלקו הגבי (Dorsal) של שורש כף היד, הגידים הפושטים (Extensors) של האצבעות ושל כף היד עצמה עוברים דרך 6 תעלות נפרדות מתחת לרטינקולום כדי למנוע חיכוך מכני. בחלקו הכפי (Volar/Palmar), הגידים המכופפים (Flexors) עוברים בצפיפות רבה דרך "התעלה הקרפלית".

3. כלי הדם ומערכת העצבים: אספקת הדם לשורש כף היד מגיעה מהעורק הרדיאלי (המורגש בדופק בצד האגודל) והעורק האולנרי. בנוסף, העצב החציוני (Median Nerve), העצב הגומדי והעצב החיצורי חוצים את המפרק בצפיפות. כל בצקת או תהליך דלקתי סמוך אליהם עלול לייצר תסמיני נימול או כאב עצבי מקרין.

מה גורם לדלקות בשורש כף היד? מעבר לעומס המקומי

דלקות גידים אינן מופיעות יש מאין. ב-90% מהמקרים, הטריגר הוא עומס יתר מכני (Overuse), הנגרם משילוב של גורמים:

• תנועות חוזרניות (Repetitive Strain Injury - RSI): הקלדה ממושכת על מקלדת ללא תמיכה, שימוש אינטנסיבי בעכבר מחשב, הברגת ברגים, או ספורט מחבט. התנועה המהירה והחוזרת של הגיד בתוך המעטפת שלו מייצרת מיקרו-טראומה (קרעים זעירים) שמובילה לתגובה דלקתית בניסיון לתקן את הנזק.
• הקשר היציבתי והארגונומי (Anatomy Trains): על פי מודל הגישה המיופציאלית של Thomas Myers, שורש כף היד אינו אי מבודד, אלא קצה קו המתח של "קווי הזרוע" (Arm Lines) המתחילים בצוואר ובחגורת הכתפיים. אנשים העובדים עם כתפיים שמוטות קדימה וצוואר רכון יוצרים קיצור בשרירי החזה, שמושך את הפאסיה של הזרוע למטה. מתח כרוני זה מאלץ את הגידים בשורש כף היד לעבוד תחת "קפיץ מתוח", מה שמוביל לשחיקה מהירה ודלקת.
• שינויים ביוכימיים והורמונליים: תקופות של הריון ואחרי לידה מלוות באצירת נוזלים המגבירה את הלחץ הפיזי על התעלות והגידים בשורש כף היד. כמו כן, מחלות מפרקים דלקתיות (RA) מהוות זרז לפגיעה סינוביאלית.

פתולוגיות שכיחות: מפת הדלקות של שורש כף היד

1. דלקת על שם דה-קרוון (De Quervain's Tenosynovitis)

הדלקת המוכרת והשכיחה ביותר באזור. מתרחשת במדור הראשון של הגידים הפושטים, הממוקם בצד הרדיאלי (מעל בסיס האגודל).

הסבר קליני: זוהי היצרות דלקתית של המעטפת המקיפה שני גידים המרימים ומרחיקים את האגודל (APL ו-EPB). הדלקת שכיחה מאוד אצל אימהות טריות ("Wrist of Mother") כתוצאה מהרמה חוזרת של התינוק עם מפרק שמוט כלפי מטה, וכן אצל עובדי כפיים. הכאב מורגש כדקירה חדה בעת אגרוף כף היד והטייתה מטה. (קלינית, מאובחן באמצעות מבחן Finkelstein).

2. תסמונת ההצטלבות (Intersection Syndrome)

פתולוגיה כואבת הנפוצה בקרב חותרים, מרימי משקולות ושחקני טניס.

הסבר קליני: הדלקת נוצרת בנקודה האנטומית המדויקת שבה הגידים של המדור הראשון "מצטלבים" בזווית חדה מעל הגידים של המדור השני בגב האמה (כ-4 עד 6 ס"מ פרוקסימלית לשורש כף היד). החיכוך המכני הגבוה בנקודה זו יוצר כאב, נפיחות מקומית, ולעיתים קרובות מטופלים מדווחים על רעש של חריקה דמוית-שלג (Crepitus) בעת תנועת המפרק.

3. דלקת בגיד ה-ECU (Extensor Carpi Ulnaris Tendinitis)

מתרחשת במדור השישי (החיצוני ביותר, בצד של הזרת).

הסבר קליני: הגיד האחראי להטיית כף היד החוצה ומעלה עובר בתוך תעלה צרה ומקובע לסחוס ה-TFCC. הדלקת נפוצה מאוד אצל שחקני גולף או טניס המבצעים תנועות "הצלפה" או סיבוב אגרסיבי של שורש כף היד (Supination/Pronation) תחת התנגדות קשה.

4. דלקת בגיד ה-FCR (Flexor Carpi Radialis Tendinitis)

דלקת המופיעה בחלק הקדמי (הכפי) של שורש כף היד.

הסבר קליני: מתבטאת ככאב בבסיס כף היד בצד האגודל, המחמיר משמעותית בעת כיפוף המפרק נגד התנגדות (כמו פתיחת צנצנת ואקום או הרמת חפץ כבד). קלינית, מצב זה נראה פעמים רבות במשולב עם שחיקת סחוס במפרק בסיס האגודל (אוסטאואתריתיס של CMC-1).

(הערה קלינית לגבי נימול: אף שתסמונת התעלה הקרפלית - Carpal Tunnel Syndrome - גורמת לכאב, חולשה והירדמות באצבעות, היא מוגדרת רפואית כנוירופתיה פריפרית (לחץ על עצב) ולא כדלקת גידים טהורה. עם זאת, פעמים רבות, הדלקת ונפיחות המעטפת של הגידים המכופפים (Tenosynovitis) הם אלו שיוצרים את הלחץ הפיזי על העצב החציוני בתעלה הסגורה).

טיפול שמרני ושלבי ההחלמה: התפקיד המכריע של הסד

כדי להבין את חשיבות הטיפול השמרני, יש להבין כי תהליך החלמה של גיד (Tendon Healing) עובר שלושה שלבים קליניים: השלב הדלקתי האקוטי (ניקוי התאים הפגועים), שלב השגשוג (ייצור סיבי קולגן חדשים), ושלב העיצוב מחדש (Remodeling - סידור סיבי הקולגן בכיוון התנועה).

כאשר גיד מודלק, התנועה החוזרת היא הטריגר שממשיך לקרוע את סיבי הקולגן החדשים ולשמר את הדלקת. כדי לאפשר לרקמה לעבור מהשלב האקוטי לשלב השגשוג, נדרשת "מנוחה פיזיולוגית" קפדנית.

כאן נכנס לתמונה השימוש בסדים רפואיים אורטופדיים לשורש כף היד (Wrist Splint / Brace):

• קיבוע במנח פונקציונלי ניטרלי: סד רפואי איכותי מחזיק את המפרק בזווית קלה של כ-15 מעלות פשיטה (Extension). מחקרים ביומכניים מוכיחים כי מנח זה מרחיב את התעלה, מפחית למינימום את הלחץ התוך-מפרקי, משחרר את המתח מהרצועות (Ligamentous release) ומאפשר זרימת דם אופטימלית ופינוי של הצטברות דלקתית.
• הורדת עומס מהרטינקולום: הסד מבטל את תנועת הכיפוף שגורמת לגיד "להשתפשף" מתחת לרצועות החזקות. הוא עוצר באופן אקטיבי את שרשרת ההרס התאי בעת שעות השינה או העבודה.
• התאמה ספציפית לפתולוגיה: טיפול שמרני יעיל דורש דיוק. במקרים של דה-קרוון (De Quervain), שימוש בסד רגיל לשורש כף היד אינו יעיל מספיק; חובה להשתמש בסד מסוג Spica (סד הכולל קיבוע מלא גם לאגודל), שכן נטרול תנועת האגודל הוא התנאי הפיזיולוגי הבלעדי לעצירת המתיחה של הגידים המודלקים במדור הראשון.

השלב השיקומי: הקיבוע באמצעות הסד משקיט את השלב הדלקתי, אך לאחר מכן חובה להחזיר את הגמישות לגיד. טיפול הוליסטי אופטימלי יכלול: שינוי סביבת העבודה (מקלדת ארגונומית, תמיכת אמות), שימוש מבוקר בנוגדי דלקת (בייעוץ רפואי), ופיזיותרפיה ממוקדת לחיזוק אקסצנטרי של הגידים כדי להחזיר להם את העמידות והסיבולת לעומס (Load capacity) ולמנוע הישנות של הפציעה.

רשימת מקורות רפואיים (Bibliography)

• Hirt, B., Seyhan, H., Wagner, M., & Zumhasch, R. (2017). Hand and Wrist Anatomy and Biomechanics: A Comprehensive Guide. Thieme Medical Publishers.
• Kapandji, I.A. The Physiology of the Joints, Volume 1: Upper Limb. (Biomechanics of the wrist, extensor retinaculum function, and carpal kinematics).
• Myers, T.W. Anatomy Trains - Myofascial Meridians for Manual and Movement Therapists. (The Arm Lines and distal transmission of fascial tension).
• Speece, C.A., Crow, W.T., & Simmons, S.L. Ligamentous Articular Strain: Osteopathic Manipulative Techniques.
• American Academy of Orthopaedic Surgeons (AAOS). De Quervain's Tendinosis and Wrist Sprains.
• Mayo Clinic. Wrist pain - Symptoms and causes, Tenosynovitis.