תסמונת דקרבן

תסמונת דקרבן – ממה היא נגרמת?

תסמונת דקרבן (De Quervain Syndrome) מאופיינת בכאבים, דלקות ונפיחויות של הגידים בעת שמתבצעות תנועות באזור האגודל. אם גם אתם תוהים מה מקור שם התסמונת, הרי שמדובר על מחלה על שמו של פריץ דה קרווין – הרופא השיווצרי. תסמינים של מחלת דקרבן באים לידי ביטוי בקושי בתנועה בעקבות הנפיחות, כאשר גם ישנם כאבים ורגישות בכף היד שמצביעים על דלקת. כאב בבסיס האגודל ודלקת בגידים יכולים אף להתגבר בעת שמבצעים פעולות המבוססת על תנועות הדורשות באחיזה בצורת אגרוף.

אז מה זה מחלת דקרבן? המון פעמים המילה "דלקת" יוצרת את ההקשר לזיהום שיצר אותה, אך במקרה הזה מדובר על גידים מגורים בעקבות אחיזה באמצעות היד בתנועות ותונחות לא רגילות, לא נכונות ולא בריאות. הדוגמא הקלאסית שניתן לתת היא אם שזה עתה ילדה, בעת שהיא אוחזת את תינוקה. בנוסף, לא מעטים אלו שבתוך הלשכה שלהם ישנם יותר משני גידים, כך שנוצרת צפיפות גדולה יותר וחיכוך גדול יותר בין הגידים.

אבחון מחלת דקרבן – התסמינים המעידים על הדלקת

ישנם כמה סימפטומים מובילים שלפיהם מבצעים את האבחון, וכך ניתן לשלול או לאשר את הימצאות הדלקת. הסימפטום המזוהה ביותר עם הדלקת הינו נפיחות ורגישות באגודל. בנוסף, אם אתם מוצאים עצמכם נמנעים מפעילויות שגרתיות כמו אחיזה, כתיבה או פתיחה של בקבוק בעקבות כאבים – ישנה סבירות כי מדובר על דלקת בגיד מסוג דה קרבן. סימפטומים נוספים כוללים חום נקודתי באזור האגודל, ואילו במקרים אקוטיים יותר ישנם אלו המלינים על כאבים המקרינים אל אזור המרפק.

מהם גורמי הסיכון ואלו אוכלוסיות נחשבות חשופות יותר לדלקת מסוג זה? ראשית, כדאי לדעת כי מדובר על טווח גילאים שנע מגיל 30 ומגיע עד גיל 50, כאשר לרוב מדובר על נשים, ובדגש על נשים הריוניות או מניקות. בנוסף, אם התעסוקה היום-יומית שלכם מבוססת על פעולות פיזיות חוזרות כמו נגינה, הקלדה או כתיבה – גם אתם חשופים יותר לדלקת וצריכים לקבל טיפול במחלת דקרבן.

דרכי טיפול במחלת דקרבן

האבחנה מתבססת על ידי התרשמות פיזית של הרופא, תוך שנדרש מגע עם האזור הרגיש. ומה באשר לטיפול? ישנן מספרים דרכים לטפל בדלקת, והם כוללים בין היתר פיזיותרפיה, מנוחה וחוסר תנועה של האזור, טכניקות של חימום וקירור האזור, טייפינג תומך לשורש האגודל, עיסויים, מתיחות ואפילו זרמים חשמליים שמטרתם להפחית את הכאב. זמן החלמה ממחלת דקרבן משתנה בין הסימפטומים ובין ההיסטוריה הרפואית של המטופל.

יחד עם זאת, חשוב לדעת כי עוד לפני הטיפול שתקבלו, תוכלו לנקוט בגישה של טיפול מונע שיעלה את הסבירות כי לא תסבלו מהדלקת. הטיפול המונע הטוב ביותר הוא להקפיד על אחיזה נכונה, ובמקרים בהם מדובר על נשים שילדו, הרי שחשוב להקפיד על הרמה נכונה של הרך הנולד. חשוב לזכור כי הגידים מגיבים לכל תנועה ולכל זעזוע, כאשר הם לא תמיד יודעים להתמודד עם עומסים חדשים וכך נוצרת לה הדלקת.