תהליך בניית המדרסים לפי תבנית גבס
שלב 1: אבחון כף הרגל
לפני שמחליטים לאיזה סוג של מדרסים זקוק המטופל יש צורך לעשות אבחון של כף הרגל.
אבחון כף הרגל כולל:
- טווחי תנועה של מפרקי הקרסול ומפרקי הבהונות.
- לחיצות על אזורים בכף הרגל להפקת כאב.
- צבע כפות הרגליים (הצבע יכול להעיד על אזורי לחץ בכף הרגל).
- בדיקת עובי העור בכף הרגל (אם יש או חסר רקמת שומן בכף הרגל).
- בדיקה של מבנה הבהונות.
- בדיקה בעמידה על כפות הרגליים לאבחון עמדת העקבים (ולגוס / ורוס - פרונציה סופינציה).
- עמידה על קצות הבהונות - בדיקה זו מאפשרת ללמוד על תפקוד שרירי הקרסול והשוק.
- בדיקת אורך רגליים - בבדיקה זו מודדים את אורך הרגליים כדי לוודא שאין הבדלים קיצוניים באורך הגפיים.
שלב 2: הסבר על בעיות בכפות הרגליים
לאחר האבחון וצילום (לא רנטגן) של כף הרגל עוברים לשלב בו אנו מסבירים ללקוח מה הבעייה בגפה התחתונה. למה? כי הלקוח אמור לדעת ממה הוא סובל ואיך להתמודד עם הבעיה. שימו לב כי אנחנו מצלמים את הרגליים כדי שההמחשה וההסבר יהיו יותר ברורים.
שלב 3: בחירת סוג המדרסים וסוג לקיחת המידה
לאחר שהסברנו למטופל מה הבעיה ממנה הוא סובל, נעבור להסבר על סוג המדרס המתאים ואיזו לקיחת מידה תתאים לבעיה הזו. החומרים להכנת המדרסים נבחרים לפי סוג הבעיה ולפי סוג הפעילות היומיומית.
לאנשים עם רקמת שומן דלה בכף הרגל (עור דק) או כף רגל סוכרתית נבחר במדרסים רכים ואילו לאנשים עם קריסה של עמדת הקרוסל (פס פלנוס / קלקנאוס ולגוס וכדומה) נבחר מדרסים עם חומרים פולימרים קשיחים או חצי קשיחים בשילוב חומרים רכים, או חומרים כגון קרבון, פוליפרופילן ועוד.
גם לקיחת המידה תשתנה ממקרה למקרה.
יש 3 דרכים לקחת את המידות של כף הרגל:
- לקיחת מידה בתבנית ספוג בעומס מלא
- לקיחת מידת בתבנית ספוג בעומס חלקי
- לקיחת מידות בחבישת גבס ללא עומס (במצב מנוחה)
לקיחת מידות בעומס מלא |
לקיחת מידות מעומס חלקי |
לקיחת מידות ללא עומסים |
|
|
|
שלב 4 - תהליך ייצור המדרסים לפי מידות גבס
√ שלב א'
בשלב זה ניצוק גבס לתוך תבנית הספוג או לתוך החבישה. לאחר מספר שעות כאשר הגבס התקשה ורוב הנוזלים התאדו ממנו, נשלוף את הגבס מתוך התבנית וננקה אותו.
√ שלב ב'
לאחר שתבנית (מודל) הגבס נקיה משאריות הספוג, נשייף את הגבס עם שופין מיוחד לשיוף גבסים. נעצב את מבנה הגבס (כף הרגל) למבנה שאליו אנחנו שואפים להגיע על פי הבדיקה שעשינו.
√ שלב ג'
לאחר השיוף נניח את הגבסים בתוך מכשיר וואקום, נחמם את החומרים בשלבים ונניח אותם על הגבסים. מכשיר הוואקום יסגר על החומר הנמצא על הגבס כשהחומר עדיין חם. לאחר שהחומר יתקרר הוא יישאר בצורת הרגל. כמובן שאותו התהליך יש לעשות גם לגבי שאר החומרים שמהם החלטנו לייצר את אותו המדרס.
√ שלב ד'
בשלב זה אנו מתחילים עם שיוף החומרים למבנה הרגל והתאמת המדרסים לנעליים של המטופל. חשוב מאוד לזכור כי חוץ מלהתאים את המדרסים לבעיה ממנה סובל המטופל, צריך להתאים אותם גם לנעליים שצריכות להכיל גם את המדרסים וגם את לרגליים. כלומר, חשוב להגדיר מראש לאילו סוגי נעליים אתם רוצים או צריכים מדרסים.
זכרו כי מדרסים לנעלי ריצה לא יתאימו לנעליים אלגנטיות ומדרסים לנעליים אלגנטיות לא ממש מתאימים לפעילות ספורטיבית. כמו כן, מדרסים לנעלי טבחים לא יתאימו לנעלי עבודה עקב מבנה ואימום שונה של הנעליים. לסיכום, חשוב להתאים את המדרסים ראשית לבעיה ממנה סובל המטופל ושנית לסוג הנעליים שמשמשות אותו בפעילות היומיומית.
שלב 5: ביקורת לאחר 3 שבועות
לאחר שקיבלתם את המדרסים, רצוי לחזור לביקורת ראשונה לאחר 3 שבועות של הליכה. אם אתם עוסקים בספורט רצוי ללכת עם המדרסים שבוע כדי לתת לגוף להסתגל למדרסים ולא להעמיס על הרגליים מיד עם קבלת המדרסים. רק לאחר שבוע של הליכה מומלץ להתחיל את פעילות הספורט למשך שבועיים ולאחר מכן לחזור לביקורת.
בביקורת נשים לב לשקיעות ועומסים הנוצרים על המדרסים ונוסיף או נשייף את החומר בהתאם לבעיה. ייתכן ונצטרך מספר ביקורות כדי להגיע לתוצאה הרצויה.
ב-3 השבועות הראשונים חשוב מאוד לשים לב לסימנים כגון:
√ לחצים באזורים מסויימים
√ כאב (יותר או פחות)
√ תחושה מוזרה בהליכה
√ תחושה שהעקב "מחליק או מתרומם" מתוך הנעל.
לאחר זמן קצר תחושות אלו צריכות לעבור. שימו לב כי למי שכבר יש ניסיון עם מדרסים יסתגל למדרסים חדשים במהירות ולכל מי שרכש מדרסים בפעם הראשונה יעבור זמן הסתגלות ממושך יותר.