רמות הארגון בגוף האדם

רמת ארגון המבנים ומערכות הגוף:

יש לסדר את דרגת המבנים מהקטן לגדול, לדוגמה:  ציטוט מתוך הספר טורטורס'

כלומר בדיוק כפי שבארגון למידת שפה מתחילה באות, מילה, משפט, פסקאות וכו' ניתנת להשוואה לארגון של גוף האדם, מהאטום ומולקולות ועד לגוף השלם כולו.

בגוף האדם 6 רמות ארגון:

הרמה הכימית – chemical level

והיא הבסיס וכוללת בתוך את האטומים (ATOMS), חלקיקים קטנים של חומר המשתתפים בתגובה כימית, ומולקולות, צירוף / חיבור בין שתיים או יותר אטומים יוצרים אטום כגון;

• קרבון- carbon (C) – פחמן
• הידרוגן- hydrogen (H) – מימן
• אוקסיגן – oxygen (O) – חמצן
• ניתרוגן – nitrogen (N) – חנקן
• פספורס – phosphorus (p) – זרחן
• קלציום – calcium (Ca) – סידן
• סולפר – sulfur (S) – גופרית 

 אטומים אלו חיוניים לשמירת אורך חיים, ישנם שתי מולקולות מוכרות בגוף האדם והם; 

• חומצת דיאוקסי-ריבו-נוקלאיק - deoxyribonucleic acid (DNA) החומר הגנטי שמועבר העובר מדור לדור.
  
• גלוקוז – סוכרים (glucose).

ברמת התא – cellular level:

מולקולות מתאחדות ליצירת תא, המבנה הבסיסי ויחידת תפקודית של אורגניזם אשר נבנים מכימיכלים. כמו אותיות המרכיבות מילה אבל מילה שיש בה הגיון.
תא הוא יחידת החיים הקטנה ביותר בגוף האדם.
בין סוגי התאים הרבים בגוף האדם ישנם; תאי שריר, תאי עצב, ותאי אפיתל, תאי עצם.

ברמת הרקמות – tissue level:

בגוף האדם ישנם 4 סוגי רקמות בסיסיות;

• רקמת אפיתל – epithelial tissue: מכסה את שטח הגוף, עוטפת איברים חלולים (כמו המעיים) וגם חללים, ויוצרת בלוטות.
  
• רקמת חיבור – connective tissue: מחברת, תומכת ומגנה על איברים בזמן הפצת כלי דם לאיברים אחרים.
  
• רקמת שריר – muscular tissue: מתכווצות בכדי לגרום לחלקי הגוף לנועה ויצירת חום.
• רקמת עצב – nervous tissue: מעביר מידע מחלק אחד של הגוף לאחר על יד פולסים חשמלאים.

ברמת האיברים – organ level:

ברמת האיברים יש 2 סוגים שונים (או יותר) רקמות המתמזגים יחד, לרקמות אלו צורות שונות ותפקוד ספציפי. לדוגמה: קיבה, עור, עצם, לב, כבד, ריאות והמוח.

למשל הקיבה: העטיפה החיצונית של הקיבה היא רקמת אפיתל ורקמת חיבור המצמצמת חיכוך עם איברים צמודים אליה בזמן שהקיבה בתנועה, מתחת לשכבה זו ישנם שלוש שכבות של רקמת שריר הנקראים רקמת שרירים חלקים, שתפקידם הוא להתכווץ ולערבב את המזון שבקיבה ואחר כך לדחוף את המזון לאיבר העיקול הבא, למעי הדק. הרקמה הפנימית ביותר (innermost lining) העוטפת את קיבה מבפנים היא שוב רקמת אפיתל המייצרת נוזל וכימיקלים אשר אחראים על העיכול בקיבה.

ברמת המערכתית – system level:

מורכב מאיברים דומים בעלי תפקוד משותף ונקרא גם תפקוד מערכת האיברים, דוגמה לתפקוד של אחת המערכות האלו היא מערכת העיכול, אשר מפרקת וסופגת מזון. האיברים הקשורים לתהליך זה הם; הפה, בלוטות הרוק, הלוע, ושט (בית הבליעה), קיבה, המעי הדק, המעי הגס, כבד, כיס מרה, לבלב.

לפעמים איבר אחד מתפקד יותר מרק מערכת אחת, לדוגמה; הלבלב משמש גם את מערכת העיכול וגם את מערכת ההורמונלית.

ברמת האורניזם – organismal level:(OR-ga-nizm)

זוכרים את הציטוט מתוך הספר של טורטוס' (מלמעלה) אז בשביל האנלוגיה אורגניזם הוא ספר המורכב מ; אות, מילה, משפט, פסקאות, פרק, כריכה = האדם השלם.
כאשר כל החלקים בגוף האדם עובדים יחד ומושפעים אחד מהשני בהרמוניה ומושפעים אחד מהשני גם בדיס-הרמוניה.

שתי דרכים ללמוד את האנטומיה של גוף האדם

Regional anatomy - אנטומיה אזורית (topographical anatomy):

מארגן את הגוף לאזורים / חלקים / מקטעים מוגדרים. 
נתחיל באנטומיה מקרו-סקופית anatomy) macroscopic) או אנטומיה גסה (gross anatomy). כפי שהשם מרמז מקרו = גדול, ענף זה עוסק במבנים גדולים והנראים בעין בלתי מזוינת. אנטומיה אזורית מתארת היכן נמצא כל מבנה בגוף אנושי (טופוגרפיה) ובדומה לאופן שבו מפה גיאוגרפית  מציגה את כל ציוני הדרך שטחים וגבולות באזור היקפי מסוים וגם מתאר כיצד המבנים אלו מחוברים זה לזה, את נקודות ההתחלה והסיום שלהם (אוריג'ן, אינסרשיין, ראש, צוואר וגוף העצם), את שכבותיהם וכן הלאה.

• גפה עליונה - Upper limb.
• גפה תחתונה - lower limb.
• גב ועמוד שידה - trunk and back.
• בית החזה - thorax.
• בטן ואגן - abdomen and pelvis.
• ראש וצוואר - and neck cranium.
• נוירואנטומיה - neuroanatomy.

כמובן שלכול אזור ישנם מערכות כגון שרירים, עצבים, כלי דם ועוד מערכות שנרחיב עליהם בהמשך.

והמערכות הגדולות מתחלקות לתת מחלקות או תת אזורים. 
עד כאן וכטיפה בים על האנטומיה האזורית.

Systemic anatomy - אנטומיה מערכתית:

מערכת העור - integumentary system: דרמטולוגיה– dermatology.

מערכת העור מכילה נספחים – שיער, ציפורניים, בלוטות זיעה ובלוטות שומן.
תפקוד: משמש כשכבת הגנה למערכות הפנימיות, מסייע לוויסות חום הגוף, מסייע בניטרול פסולת, מסייע בייצור ויטמין D, מערכת סנסורית המזהה מגע, כאב, חום, קור, מסייע באחסון תאי שומן (האוגרים בתוחם אנרגיה) ומשמשת גם כחומר בידוד.

מערכת השלד - skeletal system: אוסטאולוגיה – osteology .

מורכב מעצמות ומסחוסים: שהם הבסיס המחזיק את גופנו יציב, כמובן שעצמות לא זזות מעצמן אלה על ידי שרירים וגידים המניעים אותם ורצועות המייצבות אותם. תפקיד נוסף לעצמות והוא הגנה על איברים כגון; הלב, הריאות, המוח, חוט השדרה ועוד..

מערכת המפרקים – articular system: ארטורולוגיה – arthrology.

חלק בלתי נפרק ממערכת העצמות, אבל, מפרקים הם מערכת קצת שונה שלא בכל מפרק יש את אותם סיגי סחוסים ולא כל מפרק יש קפסולה ונוזל סינובילי, ואזורים אלו בעצם מאפשרים תנועה או תנועה חלקית.

מערכת השרירים – muscular system: מיולוגיה – myology:

מורכב משרירי השלד המתכווצים על מנת ליצור תנועה במפרקים, שמירה והגבלה בתנועה וייצוב המפרקים. ישנם גם שרירים חלקים ואת שרירי הלב המניעים, דוחפים או שולטים בזרימת הנוזלים, לדוגמה: זרימת הדם מהגפה התחתונה בחזרה ללב נעשית ע"י כיווץ השרירים (סחיטה כלי הדם). שריר הסרעפת, שרירי מעיים ועוד, ומה שמניעה את השרירים הוא מערכת העצבים.

מערכת העצבים - nervous system: נוירולוגיה – neurology:

מורכב ממערכת העצבים המרכזית (מוח וחוט השדרה) וממערכת העצבים ההיקפית - peripheral nervous system (עצבים וגנגיליא, המוטורי והסנסורי יחד). מערכת העצבים שולטת ומתאמת את תפקוד האיברים ע"י אותות חשמלאים, ומאפשר לגוף להגיב ולפעול בסביבתו, מבפנים ומחוץ לגוף. איברי החישה הכוללים את חוש הריח (olfactory organ), העניים / מערכת הראיה (ophthalmology), שמיעה – חוש השמיעה ושיווי המשקל (otology), חוש הטעם – gustatory organ, איברים / חושים אלו מיוחסים כחלק ממערכת העצבים באנטומיה המערכתית.

מערכת ההורמונאלית - endocrine system: אנדוקרינולוגיה – endocrinology:

הורמון הוא מולקולה אורגנית המובלת ע"י המערכת הסירקולטורית בכדי המאפשרת להורמון להגיע לתאים / איברים מרוחקים בגוף האדם. ההורמונים משפיעים על מטבוליזם ועל תהליכים נוספים בגוף, כגון; הווסת, הריון, לידה.

מערכת ההורמונלית מורכבת מבלוטות המפרישות הורמונים, כגון;
בלוטת האצטרובל (pineal gland), היפותלמוס (hypothalamus), בלוטת יותרת המוח (pituitary gland), טימוס (thymus),בלוטת התריס (thyroid gland), בלוטת יותרת התריס (parathyroid glands). בלוטת יותרת הכליה / בלוטת האדרנל (adrenal glands), לבלב / בְּלוּטַת הַכָּרֵס (pancreas), שחלות (ovaries) בנקבות, אשכים (testes) בזכרים, תפקיד ההורמונים הוא לוסת / להסדיר את פעילות הגוף ע"י שחרור הורמונים שהוא שליח כימיקלי המועבר בדם מבלוטת ההורמון או רקמה לאיבר המטרה.

מערכת הסירקולטורית - circulatory system – אנגיולוגיהangiology - :

• מערכת כלי הדם - cardiovascular system – קרדיאולוגיה – cardiology:

מורכב מהלב (משאבה) וכלי הדם / צינורות דם (עורקים,ורידים, נימים) המאפשרים לנוזל הדם לנועה לשאר האיברים והמערכות בגוף האדם ונושאים בתוכם חמצן, חומרים מזינים והורמונים לתאים ומפנים את הפסולת מהגוף. מרכיבי הדם עוזרים בהובלת חומרים השומרים על הגוף מפני מחלות, וחומרים המסייעים בתיקון כלי דם שנפגעו.

• מערכת הלימפתית - lymphatic system:

מורכב מנוזל לימפתי, צינורות לימפתים; טחול, בלוטת הטימוס (המייצרת תאי / נוגדני T ), בלוטות לימפה, בלוטות השקדים – tonsils; תאים הנושאים עליהם תאי חיסון המסייעים בהשמדת חיידקים  כגון; תאי B ותאי T  ועוד..
תפקוד הלימפה היא להחזיר חלבון (פרוטאין) ונוזל לדם, נושא שומן (ליפידים) ממערכת העיכול לדם.

מערכת הנשימה - system respiratory: פולמונולגיה – pulmonology:

מורכב מדרכי הנשימה, גרון, קנה הנשימה וריאות / סימפונות (bronchial tubes) המספקות חמצן לדם ונשימה תאית וסילוק פחמן דו חמצני מתוך הריאות.
שאיפה ונשיפת האוויר נשלטת ע"י הדיאפרגמה / שריר הסרעפת והגרון (larynx), פעולה זו גם מייצרת צליל בתוך הגרון ובשלב בו הלשון, שיניים ושפתיים ישתתפו הם יוצרים את הקול, דיבור, שירה וכו'...

מערכת העיכול - digestive system: גסטרואנטרולוגיה – gastroenterology :

תהליך עיכול המזון עובר דרך דרכי העיכול המתחיל בפה ומסתיים בפי הטבעת, ומשתתפים בו כול האיברים והבלוטות הפועלים לפירוק המזון כגון; לעיסה, בליעה, עיכול וספיגת המינרלים והויטמינים וכל מה שחיווני לגוף מהמזון וסילוק הפסולת המוצק בצורת צואה (feces).

מערכת השתן - urinary system : אורולוגיה – urology:

מערכת השיתון מורכבת מהכליות, השופכנים, שלפוחית השתן, וצינור השתן.
תפקיד מערכת השיתון הוא לסנן את הדם ואת התוצר החיווני שבו, להוביל, לאחסן, ולהפריש שתן / פסולת נוזלית.

מערכת הרבייה - reproductive system:

מערכת זו שונה בין זכר לנקבה ומורכבת מ: 

• נקבה - שחלות, חצוצרות, רחם, נרתיק, בלוטות חלב (mammary glands).
• זכר – אשכים (יותרת האשך), צינור הזרע (ductus deferens), שלפוחית הזרע (seminal vesicles), בלוטת הערמונית (prostate), והפין.

היסטולוגיה (Histology) ואנטומיה מיקרוסקופית (Microscopic anatomy):

עד כה דנו באנטומיה גסה (gross anatomy) העוסקת במבנים מקרוסקופיים או גדולים של גוף האדם. אך מה קורה בגוף האדם ברמה המיקרוסקופית, שם מבנים קטנים מכדי לראותם בעין בלתי מזוינת? אנטומיה מיקרוסקופית, הענף השני של האנטומיה האנושית, היא החוקרת את הרקמות וארגון שלהם לאיברים ומערכות איברים. מכיוון שתת-חלוקה זו של האנטומיה עוסקת במבנים שנראים בקושי לעין בלתי מזוינת, כמו עורקים מיקרוסקופיים, ורידים, נימים ועצבים, היא מנצלת את עוצמתו של המיקרוסקופ להגדלת של "הלא נראה".

אנטומיה מיקרוסקופית והיסטולוגיה משמשות זו את זו בחקר גוף האדם, אך הם שונים במקצת אחת מהשנייה. להיסטולוגיה "מגדלת גדולה יותר" ומעמיקה בהרבה, היסטולוגיה עוסקת במבנה וארגון של רקמות בכל הרמות, החל ממרכיבי התאים, לתאים, וכל הדרך לאיברים.
לעומת זאת, לאנטומיה מיקרוסקופית יש היקף צר יותר, העוסק אך ורק ב"מיקרו-מבנים" ובארגון הרקמות לאיברים.

לדוגמה: ניקח יחידה מוטורית של שרירי השלד כדי להכניס אותה להקשר. אנטומיה מיקרוסקופית מתארת את שרירי השלד כמורכבים מפאשיה ורכבות סיבים המסתעפות זו עם זו , ואילו נוירונים המורכבים מאקסונים. 

עם זאת, ההיסטולוגיה מסבירה הרבה יותר, כולל המבנה הפנימי של הסיבים, של כל תא שריר, של האקסונים, עד לרמת מבנה הגרעין שלהם, וכן הלאה.