מדרסים לכדוריד בהתאמה אישית

כדוריד הוא משחק מהיר וצפוף. בתוך כמה שניות שחקן יכול להאיץ, לבלום, לשנות כיוון, לנתר לזריקה, לנחות ולהיכנס מיד למהלך הבא.

כאשר מופיעים כאבים בכף הרגל או אי נוחות בתוך הנעל, לא מספיק להסתכל רק על מבנה כף הרגל. חשוב להבין באיזו עמדה השחקן משחק, באילו תנועות מופיעה הבעיה, כיצד הנעל יושבת על הרגל ומה קורה בזמן שינוי כיוון או נחיתה.

בכדוריד, לכל ניתור יש גם נחיתה

זריקה בקפיצה היא אחת התנועות המזוהות ביותר עם כדוריד. השחקן מנתר, מבצע את הזריקה כאשר הגוף באוויר ולאחר מכן חוזר במהירות לקרקע וממשיך במהלך המשחק.

לא כל נחיתה מתבצעת באותה צורה. לעיתים השחקן נוחת על שתי הרגליים, לעיתים רוב העומס עובר לרגל אחת, ולעיתים הנחיתה מתרחשת בזמן שהגוף עדיין מסתובב או כאשר השחקן כבר נדרש להגיב למהלך הבא.

מחקרי וידאו על פציעות ACL בכדוריד מצאו ששינויי כיוון ונחיתות לאחר קפיצה היו בין מנגנוני הפציעה שנצפו בענף, ובחלק מהמקרים הפציעה התרחשה בזמן נחיתה על רגל אחת לאחר זריקה בקפיצה.

חשוב להבין גם את הגבולות של המדרס. ברגע שכף הרגל מתנתקת מהרצפה, המדרס אינו יכול לכוון את תנועת הרגל באוויר. ההשפעה המכנית שלו רלוונטית בעיקר כאשר כף הרגל חוזרת למגע עם הקרקע ונוצרים שוב כוחות ועומסים.

לכן מדרס אינו "מתקן" את טכניקת הנחיתה.

נעלי הכדוריד והמשטח פועלים יחד

בכדוריד משחקים בדרך כלל על משטחי אולם, ולכן לאחיזה בין סוליית הנעל לרצפה יש חשיבות רבה.

השחקן זקוק לאחיזה כדי להאיץ, לעצור ולשנות כיוון. מצד שני, כאשר הנעל נאחזת היטב במשטח בזמן שהגוף ממשיך להסתובב, נוצרים כוחות סיבוביים (פיתול) שעוברים דרך כף הרגל, הקרסול והברך.

מחקרים בכדוריד בחנו גם את הקשר בין החיכוך בממשק נעל-משטח לבין פציעות בגפה התחתונה, במיוחד במהלך שינויי כיוון ותנועות מהירות.

המשמעות אינה שנעל שמחליקה היא טובה יותר. השחקן זקוק לאחיזה מספקת כדי לבצע את הפעילות. הנקודה החשובה היא שהנעל, המשטח וכף הרגל פועלים כמערכת אחת.

גם מדרס שנכנס לתוך הנעל צריך להשתלב במערכת הזאת מבלי לפגוע באחיזת העקב, בנפח הפנימי של הנעל או בתחושת היציבות של השחקן.

לא כל עמדה בכדוריד דורשת את אותו הדבר מכף הרגל

שחקן כנף, שחקן קו, שחקן אחורי ושוער אינם מבצעים את אותן פעולות במהלך המשחק.

שחקני כנף מבצעים לעיתים קרובות האצות קצרות, שינויי כיוון וזריקות מזוויות חדות. שחקני קו פועלים באזור צפוף יותר ומתמודדים עם מגע פיזי רב. שחקנים אחוריים משלבים ניתורים, זריקות מטווח ושינויי כיוון, ואילו השוער מבצע תנועות חדות ומהירות לצדדים ודפוסי תנועה שונים לחלוטין.

לכן העמדה במגרש היא מידע חשוב כאשר בודקים צורך במדרסים אורטופדיים בהתאמה אישית, אבל היא אינה קובעת לבדה כיצד יש לתכנן את המדרס.

המטרה היא להבין מה מפריע לשחקן בפועל.

הקרסול והברך הם מוקדי פציעה מרכזיים בכדוריד

הקרסול והברך הם בין האזורים הבולטים בפציעות הגפה התחתונה בכדוריד.

נקעים ופציעות בקרסול יכולים להתרחש בזמן נחיתה, שינוי כיוון או מגע עם שחקן אחר. אצל שחקנים עם היסטוריה של נקעים חוזרים או תחושת חוסר יציבות, ניתן בהתאם למצב לשקול שיקום, חיזוק, תרגול שליטה ושיווי משקל ולעיתים גם מייצבים ותומכי קרסול.

גם פציעות ACL מוכרות היטב בענף, ובמיוחד בכדוריד נשים. מנגנוני הפציעה יכולים לכלול שינויי כיוון, בלימה ונחיתה לאחר קפיצה.

מדרס אינו אמצעי עצמאי למניעת פציעות כאלה.

כאשר מדברים על מניעת פציעות בכדוריד, קיימות ראיות משמעותיות יותר לתוכניות אימון הכוללות חיזוק, שליטה עצבית-שרירית, שיווי משקל ותרגול תנועה, מאשר לטענה שמדרסים לבדם יכולים למנוע פציעה.

מה מדרס יכול לעשות בתוך נעל כדוריד?

במקרה המתאים ניתן לתכנן מדרס במטרה להשפיע על חלוקת הלחצים בכף הרגל, להפחית לחץ מקומי באזור רגיש, להוסיף תמיכה או ריפוד ולשפר את ההתאמה של כף הרגל בתוך הנעל.

ההשפעה אינה זהה אצל כל שחקן.

מבנה המדרס, דרגת הקשיחות והחומרים יכולים להשפיע על התחושה ועל האופן שבו כף הרגל מתפקדת בתוך הנעל, אך אין בסיס להבטיח שיפור בגובה הקפיצה, במהירות או בביצועים.

ההתאמה צריכה להתחיל מהבעיה שממנה סובל השחקן ולא מהנחה שכל מי שמשחק כדוריד זקוק לאותו סוג מדרס.

נעל כדוריד טובה לא מתאימה אוטומטית לכל מדרס

נעלי כדוריד מתוכננות לתנועה מהירה, שינויי כיוון ואחיזה במשטח, אבל הכנסת מדרס משנה את הנפח הפנימי שלהן.

מדרס עבה מדי עלול להגביה את כף הרגל, לצמצם את המקום לאצבעות או לשנות את אחיזת העקב. גם מדרס שמתאים היטב לכף הרגל עלול להיות בעייתי אם הוא אינו משתלב נכון בתוך הנעל.

לכן חשוב להגיע לבדיקה עם נעלי הכדוריד שבהן משחקים בפועל.

אם משתמשים בזוג אחד לאימונים ובזוג אחר למשחקים, כדאי להביא את שניהם ולבדוק כיצד המדרס משתלב בכל אחד מהם.

מה אנחנו בודקים לפני הייצור?

בעקב אכילס בונים מדרסים בהתאמה אישית באמצעות תבנית גבס של כף הרגל, אך התבנית היא רק חלק מתהליך ההתאמה.

אצל שחקן כדוריד חשוב להבין היכן מופיעה התלונה, באילו תנועות היא מורגשת, באיזו עמדה הוא משחק, באילו נעליים הוא משתמש והאם קיימת היסטוריה של פציעות בקרסול, בברך או בכף הרגל.

חשוב גם לבדוק כמה מקום קיים בתוך הנעל.

על בסיס המידע הזה ניתן לבחור את עובי המדרס, דרגת הקשיחות, סוגי החומרים, אזורי התמיכה והריפוד בהתאם לצורך.

מדרסים חדשים כדאי לבדוק קודם באימון

מדרס יכול להרגיש נוח בזמן המדידה והמסירה, אבל התחושה יכולה להשתנות כאשר מתחילים לרוץ, לבלום, לשנות כיוון, לנתר ולנחות.

לכן לא מומלץ להשתמש במדרסים חדשים בפעם הראשונה במשחק חשוב או בטורניר.

כדאי להתחיל באימונים ולשים לב ללחץ חדש, חיכוך, צפיפות באזור האצבעות, תנועה של העקב בתוך הנעל או תחושה שכף הרגל יושבת גבוה מדי.

אם מופיעה בעיה, עדיף לבצע ביקורת והתאמה ולא להניח שכל אי נוחות היא חלק הכרחי מתקופת ההסתגלות.

מתי צריך לפנות קודם לבדיקה רפואית?

כאב חד לאחר נחיתה או שינוי כיוון, נפיחות משמעותית, קושי לדרוך, תחושת חוסר יציבות, נעילה של הברך או ירידה משמעותית בטווח התנועה מצדיקים בירור רפואי.

במצבים כאלה צריך קודם להבין מה נפגע ורק לאחר מכן לבדוק אם למדרס יש בכלל מקום כחלק מהמשך הטיפול או החזרה לפעילות.

משחקים כדוריד וסובלים מכאבים בכפות הרגליים?

אם כאב, לחץ או אי נוחות חוזרים במהלך האימונים או המשחקים, כדאי לבדוק מה גורם להם וכיצד כף הרגל משתלבת בתוך נעלי המשחק.

במכון האורטופדי עקב אכילס אנו מבצעים בדיקה מקצועית ומתאימים מדרסים תוך התייחסות לכף הרגל, לנעל, לאופי הפעילות ולבעיה שממנה סובל השחקן.