קרע בגיד אכילס

סקירה מקצועית של פתולוגיות בגיד אכילס מראה כי ככל שהפופולריות של ענפי הריצה והספורט נוסקת, כך גוברים המקרים של פציעות במפרק. מה שגורם לאותן פציעות הוא לרוב עומסים חוזרים ונשנים לאורך הפעילות שגורמים להרס הגידים. בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מצטרפים למרוצי לילה ומרתונים, וכך עולה הדרישה עבור טיפול בקרע בגיד אכילס בצורה מקצועית.

גיד אכילס הוא הגיד הגדול והחזק ביותר בגוף האדם. הוא עובר דרך מפרק הקרסול, ותפקידו לאפשר תנועה של כיפוף (Plantarflexion), המאפשרת לגוף לנוע קדימה בהליכה ובריצה. מבחינה אנטומית, הגיד נמצא באזור האחורי של השוק. קרע חלקי או קרע מלא נוצרים לרוב בעת כיווץ חזק, פתאומי ולא רצוני של שריר התאומים (Gastrocnemius). למרות חוזקו, הגיד פגיע מאוד לעומסים מתפרצים, במיוחד אם קיימת שחיקה מוקדמת.

חשוב להבין כי לא כל כאב בעקב מעיד על קרע, אך ישנם תסמינים מובהקים שחובה להכיר. במרבית המקרים, המטופל ידווח על תחושת "בעיטה" או "צליפה" בחלק האחורי של השוק, המלווה בצליעה פתאומית וחוסר יכולת לנוע במהירות. שיקום לאחר קרע בגיד אכילס דורש התייחסות למדדים הביומכניים של כף הרגל כדי למנוע הישנות של הפציעה.

על מנת לאבחן את הקרע יש לגשת לאבחון של אורתופד מומחה. אחת האינדיקציות המרכזיות היא מיקום הכאב ועוצמתו. בניגוד לדלקת פשוטה הממוקמת לרוב באזור האחז של הגיד, קרע מתרחש לעיתים קרובות באזור "אגרטל הדם" (Watershed zone) - כ-2 עד 6 ס"מ מעל העקב. אבחנה מבדלת מדויקת היא קריטית לקביעת המשך הטיפול.

מדרסים אורטופדיים בהתאמה אישית מהווים שלב חיוני בתהליך ההחלמה והשיקום לאחר הפציעה. זמן החלמה לקרע בגיד אכילס משתנה משמעותית בין מטופל למטופל ובין טיפול שמרני לניתוחי. לצד פיזיותרפיה ייעודית, המדרסים מספקים לכף הרגל תמיכה מבנית, מתקנים את זווית הדריכה ומורידים את העומס הישיר מהגיד המחלים, מה שמאפשר חזרה הדרגתית ובטוחה לפעילות גופנית מלאה.