צניחת כף הרגל (Drop Foot)

מהי צניחת כף הרגל?

צניחת כף הרגל (Drop Foot, נקראת גם כף רגל שמוטה) היא מצב שבו אדם מתקשה להרים את החלק הקדמי של כף הרגל כלפי מעלה.
מצב זה נגרם מחולשה או שיתוק בשרירים המעלים את כף הרגל, וכתוצאה מכך הבהונות עלולות להיגרר על הקרקע בזמן הליכה.
בכדי לפצות על כך, אנשים עם צניחת כף הרגל נוטים להרים את הברך גבוה מהרגיל בכל צעד, דפוס הליכה המכונה "הליכת סטפג'" (steppage gait, הליכה בה הברך מורמת גבוה מהרגיל).
צניחת כף הרגל אינה מחלה בפני עצמה אלא סימפטום לבעיה רפואית אחרת (משנית), והיא יכולה להיות זמנית או כרונית, בהתאם לגורם המקור. במקרים רבים, טיפול בגורם מוביל לשיפור ואף היעלמות של התופעה, אך כאשר הגורם הוא מחלה נוירולוגית מתמשכת (כגון טרשת נפוצה או ALS), ייתכן שהצניחה תישאר קבועה.

אנטומיה רלוונטית

כדי להבין את הבעיה חשוב להכיר את השרירים והעצבים המעורבים בהרמת כף הרגל.
את תנועת ההרמה (dorsiflexion: כפיפה גבית של כף הרגל) מבצעים השרירים הנמצאים בחלק הקדמי של השוק.
השריר העיקרי הוא ה-Tibialis Anterior (השריר הטיביאלי הקדמי), לצד שרירים נוספים כמו Extensor Hallucis Longus ו-Extensor Digitorum Longus (השרירים הפושטים את הבוהן ואת שאר האצבעות).

שרירים אלה אחראים להרמת החלק הקדמי של כף הרגל בזמן הליכה, ולשליטה בירידת כף הרגל לקרקע בעת נחיתת העקב.
את השרירים הללו מעוצבבים ע"י ה-Common Peroneal Nerve (עצב השוקית, ענף של עצב הסיאטיק – Sciatic Nerve) שעובר לאורך החלק החיצוני של הברך וממשיך לקדמת השוק. למעשה, הענף העמוק של עצב השוקית (Deep Peroneal Nerve) מפעיל ישירות את שרירי ההרמה הללו.

מבט אנטריורי (קדמי) ברך ימין

פיזיולוגיה

בהליכה תקינה, שרירי ההרמה הללו מקבלים אותות מהמוח דרך חוט השדרה והעצבים ההיקפיים, ומתכווצים בתזמון המתאים. במהלך שלב הנפה (swing phase) של ההליכה, הם מתכווצים כדי להרים את כף הרגל ולאפשר לבהונות להתנקות מהקרקע. מיד לאחר שהעקב נוגע בקרקע, השרירים מתארכים באופן מבוקר (כיווץ אקסצנטרי) כדי להנמיך בעדינות את כף הרגל ובכך למנוע חבטה חזקה או "צליפת" כף הרגל במשטח. תיאום עצבי-שרירי זה חיוני להליכה סדירה ויציבה.

פתופיזיולוגיה - כיצד DROP FOOT משפיעות על תפקוד הגוף

בצניחת כף הרגל, הקשר התקין בין מערכת העצבים לשרירי הרגל נפגע.
פגיעה יכולה להתרחש במספר רמות:

• אם נפגע העצב ההיקפי (כגון העצב הפרוניאלי בשוק), האותות החשמליים מהמוח לא מגיעים לשרירים והם משותקים (פגיעה המכונה "נוירון מוטורי תחתון").
• אם הנזק הוא במערכת העצבים המרכזית (CNS), למשל במוח או בחוט השדרה, האותות אינם עוברים בתדר תקין כראוי לשרירים, מה שגורם לחולשה (פגיעה ב"נוירון מוטורי עליון").

כך או כך, התוצאה הסופית זהה: השרירים המעלים את כף הרגל אינם מתפקדים היטב, והאדם אינו יכול לכופף את כף הרגל כלפי מעלה.

צניחת כף הרגל (Foot Drop) עשויה להיגרם ממגוון רחב של מצבים פתולוגיים, החל מפגיעה ישירה בעצב השוקית (Common Peroneal Nerve), דרך לחץ על שורשי העצבים בגב התחתון (כגון בפריצת דיסק), וכלה במחלות ניווניות של המוח, חוט השדרה או השרירים עצמם. למעשה, כל פגיעה במסלול העצבי, שרירי מהקורטקס המוטורי במוח ועד לשריר המבצע בכף הרגל עלולה להוביל להופעת התסמין.

גורמים לצניחת כף הרגל / Foot Drop

צניחת כף הרגל יכולה להופיע במגוון מחלות ופגיעות. להלן הגורמים העיקריים:

• Peroneal nerve injury (פגיעה בעצב הפרוניאלי – עצב השוקית):
  הגורם השכיח ביותר לצניחת כף הרגל. נזק לעצב זה, שעובר סמוך לברך, מוביל לשיתוק השרירים המעלים את כף הרגל. הפגיעה יכולה לקרות בשל חבלה ישירה בברך, בשוק או בקרסול (למשל שבר בעצם השוקית או פריקת ברך). אפילו לחץ מתמשך על העצב (קליעת עצב), כמו בישיבה ממושכת עם רגליים משוכלות, הנחת גבס הדוק מדי.

•  CVA (שבץ מוחי – Cerebrovascular Accident):
  שבץ מוחי הוא אחד הגורמים המרכזיים ל־Drop Foot חד־צדדי. כאשר אזור במוח האחראי על תנועת הרגל נפגע בעיקר הקורטקס המוטורי או מסלול הקורטיקוספינלי  נגרמת ירידה ביכולת לשלוח פקודות לשרירי כף הרגל. כתוצאה מכך מופיעה חולשה או שיתוק של השרירים הדורסיפלקסוריים (Tibialis Anterior, EHL ואחרים), שמובילה לצניחה של כף הרגל. Drop Foot בעקבות שבץ נחשב לפגיעה של Upper Motor Neuron. כלומר, הטונוס בשרירי הקרסול עשוי דווקא לעלות (Spastic Foot Drop), דבר שמחריף את הקושי בהנפת כף הרגל. התמונה הקלינית מלווה לעיתים קרובות בהליכה "גרירתית", בחוסר יציבות, ולעיתים גם בתופעות נוירולוגיות נלוות כגון ירידה בתחושה, ספסטיות, או פגיעה בשיווי המשקל. הטיפול כולל לרוב פיזיותרפיה, סדים תומכים (AFO, Boxia), ולעיתים גם שימוש בגירוי חשמלי תפקודי (FES). 

• Lumbar radiculopathy (רדיקולופתיה מותנית, לחץ על שורשי עצב בעמוד השדרה התחתון):
  פגיעה בשורש עצב בגב התחתון, לרוב בשורש עצב L5, עקב לחץ מכני כמו בפריצת דיסק או היצרות תעלת השדרה. מצב זה עלול לגרום לצניחת כף הרגל, והוא אחד הגורמים הנפוצים לכך, מכיוון ששורש העצב הסמוך לחוליה L5 מעצבב את השרירים המעלים את כף הרגל.

• Peripheral neuropathy (נוירופתיה פריפרית / נזק לעצבים היקפיים):
  מחלות או מצבים הפוגעים בעצבים ההיקפיים יכולים לגרום לחולשת שרירים כללית וצניחת כף הרגל בפרט. למשל, סוכרת שאינה מאוזנת עלולה לגרום לנזק עצבי (נוירופתיה סוכרתית) המוביל לחולשת שרירים ברגליים ובהן צניחת כף הרגל. גם מחלות תורשתיות כגון Charcot-Marie-Tooth (מחלה תורשתית הגורמת לפגיעה מתקדמת בעצבים) עלולות להוביל ל- drop foot.

• מחלות של המוח וחוט השדרה:
  פגיעה במערכת העצבים המרכזית יכולה להתבטא בצניחת כף הרגל כחלק מתסמינים נוירולוגיים נרחבים יותר.
  למשל, Stroke (שבץ מוחי) עשוי לגרום לשיתוק בחצי גוף שכולל צניחת כף הרגל בצד הפגוע. גם Multiple Sclerosis (טרשת נפוצה), Cerebral Palsy (שיתוק מוחין) ו-Parkinson's Disease (מחלת פרקינסון) נמנים עם המצבים הנוירולוגיים שבהם תיתכן חולשת גפיים הכוללת צניחת כף הרגל.

• מחלות נוירון מוטורי:
  מחלות הפוגעות בתאי העצב המוטוריים עצמם. למשל, ALS (מחלת ALS, טרשת אמיוטרופית צידית), מחלה ניוונית של נוירונים מוטוריים שעלולה לגרום לשיתוק מתקדם, כולל צניחת כף הרגל. גם מחלת Polio (פוליו), זיהום נגיפי הפוגע בעמוד השדרה עלולה לגרום לשיתוק של שרירי הרגליים ולהופעת Drop Foot.

• מחלות שריר:
  הפרעות ראשוניות בשרירים עצמן יכולות לגרום לחולשה משמעותית. דוגמה בולטת היא Muscular Dystrophy (ניוון שרירים), קבוצת מחלות תורשתיות הגורמות להידרדרות בכוח השרירים ולעיתים עד כדי חוסר יכולת להרים את כף הרגל. גם דלקות שרירים (myositis) עלולות לגרום לתופעה דומה.

• גידולים או ציסטות:
  במקרים נדירים, גוש (כגון גידול או ציסטה) הלוחץ על עצב השוקית לאורך מסלולו יכול להביא לצניחת כף הרגל.

סימנים ותסמינים

המאפיין הבולט של צניחת כף הרגל הוא קושי בהליכה: כף הרגל "נופלת" כלפי מטה כך שהבהונות עלולות להיגרר על הרצפה במקום להתרומם בעת הנפת הרגל. כדי להימנע מגרירת הבהונות, מתפתחת הליכת פיצוי שבה מגביהים את הירך והברך באופן מוגזם (הליכת סטפג' כפי שתואר). לעיתים כף הרגל מצליפה או "סוטרת" בקרקע ומשמיעה צליל בכל צעד.
בנוסף, ייתכנו תסמינים נלווים בהתאם לגורם הראשוני: למשל תחושת נימול או עקצוצים בשוק או בכף הרגל אם מקור הבעיה הוא נוירולוגי היקפי (פגיעה בעצב). במקרים של פגיעה במוח או בחוט השדרה, לרוב יופיעו סימנים נוירולוגיים נוספים (כגון חולשה באזורים נוספים או שינוי בטונוס השרירים). צניחת כף הרגל יכולה להופיע ברגל אחת (חד-צדדית) או בשתי הרגליים (דו-צדדית), בהתאם לפתולוגיה שגרמה לה.
בכל מקרה, קיים סיכון מוגבר למעוד וליפול אצל הסובלים מהבעיה, ולכן חשוב להיות ערניים ולנקוט באמצעי זהירות (כגון פינוי מכשולים בבית, שימוש במעקה בעת עלייה וירידה במדרגות, ואף מקל הליכה או הליכון (לא רולטור!) בעת הצורך).