מחלת קינבוק - Kienböck's Disease

היסטוריה של מחלת קינבוק

מחלת הקינבוקס נקראת כך ע"ש הרופא ד"ר רוברט קינבוק (Dr. Robert Kienböck), רדיולוג אוסטרי מווינה, שאבחן את הבעיה לראשונה בשנת 1910. ד"ר קינבק תיאר את ההפרעה כהפרעה אוסטאומלציה של עצם הלונט (lunate) בשורש כף היד. נזק לעצם lunate גורם לכאב ונוקשות בתנועת שורש כף היד, ועם הזמן כאבים שכאלה עלולים לגרום להופעת ארטריטיס. 

מה גורם ל-Kienböck's Disease?

הסיבה למחלת קינבק'ס אינה ידועה. אנשים שסובלים ממחלת קינבוק חושבים שנקעו את מפרק היד. טראומות למפרק שורש כף היד, כמו נפילה למשל, עלולות לשבש את אספקת הדם לעצם. ישנם מקרים בהם הסיכון למחלת קינבק'ס גבוה יותר. לדוגמה, לרוב האנשים ישנם שני כלי דם שמספקים דם לעצם הלונט, אך לחלק קטן מהאנשים יש רק מקור אחד לאספקת הדם והזנת העצם. מצב זה עלול להאט את זרימת הדם לעצם הלונט. בנוסף, עלול להיגרם לחץ על העצם עקב אורך לא שווה בעצמות האמה (הרדיוס והאולנה), ובמקרה שכזה יופעל עומס יתר על העצם בתנועות מסוימות בשורש כף היד ולאחר פרק זמן מסוים הדבר עלול להוביל ל-Kienböck's Disease.

סימפטומים נפוצים של מחלת קינבוק

התסמינים השכחים להפרעה ע"ש קינבוק כוללים:

• כאב ונפיחות בשורש כף היד
• נוקשות וטווח תנועה מוגבל של שורש כף היד
• ירידה בכוח האחיזה של היד
• רגישות ישירות מעל העצם בחלקו העליון והאמצעי של שורש כף היד
• כאב או קושי בסיבוב כף היד כלפי מעלה (סופינציה / תנועת פיווט)
  
  
  
  

אבחון Kienböck's Disease

מחלת קינבוק מתפתחת באיטיות, וברוב המקרים אנשים שסובלים מהמחלה לא ניגשים לקבל עזרה רפואית במשך כמה חודשים. במהלך הפגישה עם האורטופד, הרופא ישאל את המטופל שאלות על הסימפטומים ועל ההיסטוריה הרפואית, ולאחר יבצע אבחון תנועת היד ופרק כף היד. בשלבים מוקדמים  הסימפטומים של מחלת קינבוק יכולים להיות דומים לסימפטומים של נקע בשורש כף היד. בדיקת הדמייה, כגון צילום רנטגן ותהודה מגנטית (MRI) עוזרות לרופא לאשר אבחנה של מחלת קינבק'ס.

בשלב הראשון של המחלה, הסימפטומים דומים לאלה של נקע במפרק כף יד. אף על פי שאספקת הדם ל-lunate שובשה, צילומי רנטגן עדיין עשויים להיראות נורמליים או להצביע על שבר אפשרי. סריקת MRI יכולה לזהות באופן יעיל יותר את זרימת הדם ומסייעת בקבלת האבחנה בשלב מוקדם זה.

עצם ה-lunate מתחילה להתקשות בשל חוסר אספקת דם. תהליך התקשות זה נקרא טרשת. בנוסף, עצם ה-lunate תופיע בהירה יותר או לבנה יותר באזורים בצילומי רנטגן, והדבר מצביע על כך שהעצם גוססת. כדי להעריך טוב יותר את מצבו של lunate, הרופא יכול גם לבצע סריקות MRI או סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT). התסמינים השכיחים ביותר בשלב זה הם כאב שורש כף יד, נפיחות ורוך.

בשלב זה עצם ה-lunate "מתה", היא מתחילה לקרוס ולהישבר לרסיסים. כאשר העצם מתחילה להתמותת, המבנה הגרמי של העצמות המקיפות והיוצרות את מפרק שורש כף היד מתחילות לשנות את המיקום או את התנוחה. במהלך שלב זה מטופלים חווים כאב גובר, חולשה באחיזה ותנועת יד מוגבלת.

אם המצב התקדם לשלב זה פני השטח של העצמות המקיפות את עצם הלונט יתחילו בהדרדרות, ולבסוף הבעיה עלולה להפוך לדלקת מפרקים (אוסטאוארטריטיס).

טיפול במחלת קינבוק

אף על פי שאין ריפוי מלא למחלת קינבוק, ישנן כמה דרכים להקל על הבעיה: טיפול שמרני וטיפול כירורגי. מטרת הטיפול היא להקל על הלחץ בעצם הלונט ולשחזר את זרימת הדם ואת ההזנה לתוך העצם.

בשלבים מוקדמים של המחלה, בכאב ובנפיחות ניתן לטפל ע"י תרופות אנטי דלקתיות, כגון אספירין. בנוסף, קיבוע שורש כף היד ע"י מגנים ומייצבים לשורש כף יד למשך זמן יכול לעזור בהורדת העומס על עצם הלונט. יתרה מזאת, עיסוי שורש כף היד עשוי לעזור. חשוב לעקוב אחר שינויים בסימפוטומים בשלב מוקדם זה של המחלה. אם אין הקלה על הכאב במהלך טיפול שמרני, הרופא אמור להמליץ על טיפול כירורגי.

קיימות מספר אפשרויות לטיפול ניתוחי להפרעה ע"ש קינבוק. הבחירה של ההליך תהיה תלויה במספר גורמים, והגורם העיקרי הוא קצב התקדמות המחלה. גורמים נוספים שיש לשקול הם רמת הפעילות של המטופל, מטרות אישיות ונסיונו של המנתח עם הליך הניתוח. במקרים מסוימים ייתכן ויהיה ניתן להחזיר את אספקת הדם לעצם ה-lunate. הליך זה נקרא revascularization, והוא יכול להיות מוצלח מאוד בשלבים מוקדמים של המחלה, לפני שמתחילה ההידרדרות באופן משמעותי. הרי-וסקוליזציה כרוכה בהסרת חלק של העצם עם כלי דם מעצם אחרת, ברוב המקרים מעצם האמה הרדיוס או עצם סמוכה ביד. פיסת העצם עם אספקת הדם הינו שתל הנקרא vascularized. שתל זה מושתל בתוך עצם ה-lunate בשורש כף היד. על מנת לעזור לשלת להקלט וריפוי תקין, יורכב קיבוע חיצוני וזמני. קיבוע חיצוני הינו מכשיר מתכת שמחובר לחלק החיצוני של שורש כף היד עם סיכות המתחברות לעצמות. קיבוע זה יכול להקל על רמת העומס שנמצא על עצם ה-lunate ולתת לשתל להקלת כדי לחדש את אספקת הדם לעצם.

 

איזון מפרקים - Joint Leveling

אם העומס על המפרק / עצם במחלת Kienböck נוצר גם מאורך לא תקין של עצמות האמה אולנה והרדיוס, מומלץ לבצע איזון מפרקים. איזון המפרק מתבצע ע"י שתל עצם או ע"י קיצור / הסרת חלק מהעצם. הליך האיזון יפחית את העומס על עצם הלונט ולעיתים קרובות אף יעצור את התקדמות המחלה.

כריתה של השורה הפרוקסימלית - Proximal Row Carpectomy

אם עצם ה-lunate קרסה או התפוררה, ניתן להסיר אותה ואת שתי העצמות הצמודות אליה מהצדדים. הליך זה נקרא Proximal row carpectomy ומבצעים אותו על מנת להקל על הכאב תוך שמירה חלקית על תנועת שורש כף היד.

פיוז'ן - Fusion - איחוי

כדי להקל על הלחץ בעצם הלונט ניתן ליצור איחוי בין העצמות הסמוכות לעצם הלונט וליצור עצם אחת. האיחוי יכול להיות חלקי, שבו רק חלק מהעצמות התאחו ביחד. הליך זה מקל על הכאבים ושומר על חלק מתנועת מפרק כף היד. אם המחלה מתקדמת לדלקת חמורה בשורש כף היד, ייעשה איחוי של כל עצמות שורש כך היד לעצם הרדיוס, ותהליך זה ישפר את תפקוד היד. אף על פי שכל תנועת היד מתבטלת בהליך איחוי מלא, סיבוב הזרוע (פיווט) נשמר. 

למה חשוב לטפל במחלת קינבוק?

מחלת קינבוק משתנה במידה ניכרת בחומרתה, כמו גם קצה ההתקדמות שלה. התגובה של כל מטופל לטיפול תלויה במידת הנזק הנוצר לעצם הלונט ולעצמות השכנות לה בשורש כף היד. חלק מהחולים יכולים לדרוש הליך יותר מפעם אחת במקרה וההפרעה ממשיכה להתקדם. חולים במחלת הקינבוק לא צריכים לצפות שאי פעם היד תחזור לתפקוד נורמלי מלא. עם זאת, הטיפול נותן הזדמנות גדולה יותר לשימור לטווח ארוך של תפקוד כף היד והקלה על הכאבים בשורש כף היד.

מידע זה אינו בא להחליף ייעוץ רפואי או המלצה על טיפול כזה או אחר.