תמיכת הבהונות משמעותית מאוד בהליכה והיציבות של הגוף.
דיפורמציה של אצבעות הרגליים נגרמת בדרך כלל מאי איזון של שרירים או גידים (כיווץ של גידים) כתוצאה מרגל שטוחה (
פספלנוס
) או רגל קמורה יתר על המידה (
פסקווס
), פציעה טראומטית או חס וחלילה - מחלה הקשורה לשחיקת עצם או סחוס (
ארתריתיס
) .
ישנן לפחות שש קבוצות שרירים השולטות על כל אצבע ברגל.
גידי האצבעות
extensor digitorum longus
-
extensor digitorum brevis
מתחברות במשטח העליון (דורסלי) האמצעי (מדיאלי) והמרוחק
(דיסטלי- קרוב לציפורניים ) של כל אצבע.
כל שריר מקנה יציבות לאחת מעצמות האצבע ברגל.
ה-
flexor digitorum longus muscle
מתחבר לעצם האצבעות בצידה הרחוק של האצבע
(distal phalanx)
.
וה-
flexor digitorum brevis
מתחבר בחלקה האמצעי של כל עצם באצבע
(middle phalanx)
.
שרירי ה-
lumbrical
וה-
interossei
מייצבים את המפרקים המתחברים למטטרסל
(
proximal phalanx
).
אם יש חוסר איזון ברגל, השרירים הקטנים מגיעים למצב של עומס יתר על ידי השרירים הגדולים
(
extensor
,
flexor
).
במצב של רגל שטוחה ( פספלנוס)
שרירי ה –
flexor
נמצאים במצב של עומס רוב הזמן ומשפיעים על שאר השרירים וזאת
מפני שרגל שטוחה היא רגל ארוכה יותר מרגל שיש לה קשת נורמלית.
במצב זה שהרגל שטוחה מידי וארוכה מידי,במיוחד במצב בו לא נעשה שימוש בשום סוג
מדרסים
, נוצר עומס רב על מפרקיי האצבעות והן נוטות להתקפל מפני שאינן חזקות מידי להתנגד לכיווץ / מתח של הגידים / שרירים.
תלוי איזה שריר
מתכווץ קודם.
למשל :
אם שריר ה-
flexor digitorum brevis
יתכווץ קודם ויפעיל עומס על שאר השרירים באצבע , ימשוך את מפרק האצבע האמצעי לכיוון מטה ויגרום לאצבע להתקפל ולקבל צורה של
V
הפוך. מצב זה ידוע גם בשם claw toe
(
CLAW
- טופר).
אם שריר ה-
flexor digitorum longus
יתכווץ קודם ויפעיל עומס על השרירים הקטנים באצבע, הוא יגרום להתרוממות מפרק האצבע הראשון ( מפרק שמחבר בין המטטרסל למפרק האצבע) ולמפרק האמצעי והאחרון להתכופף כלפי מטה ואז נקבל hammertoe
( אצבעות פטיש).
ברוב המקרים הבעיה מופיעה על ידי חוסר איזון של שרירים ברגליים.
פספלנוס (רגל שטוחה),פציעה טראומטית
יכולות להגדיל את הסיכוי ל-
hammertoe
ול-
.
claw toe
מחלות נירומסקולור
(עצבי שריר) כגון:
שיכולות להגביר את הסיכויים ל-
hammertoe
ול-
. claw toe
מחלות דלקתיות כגון:
